Read more about the article מחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון
פריקת הדגימות המיועדות למשלוח לישראל – מטען יקר ערך.

מחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון

מרב גלבוע, דוקטורנטית בחוג לביולוגיה ימית בביה"ס, משתפת את חוויותיה והתובנות שצברה במהלך הפלגת המחקר על ספינת METEOR, שנערכה לפני כשנה. במסגרת מחקרה החדשני, היא בוחנת כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון במזרח הים התיכון – תחום קריטי להבנת הדינמיקה של מערכות אקולוגיות ימיות.

להמשך קריאהמחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון

ברכות לד"ר אורן גל על זכייתו במענק רשות החדשנות למחקר פורץ דרך בטכנולוגיות נוירומורפיות

ברכות חמות לד"ר אורן גל מהחוג לטכנולוגיות ימיות, שזכה במענק מטעם רשות החדשנות עבור הפרויקט "קבלת החלטות לנחילים בעזרת מחשוב נוירומורפי".

להמשך קריאהברכות לד"ר אורן גל על זכייתו במענק רשות החדשנות למחקר פורץ דרך בטכנולוגיות נוירומורפיות

עדכון מחקר: דינמיקת הנוטריינטים במזרח הים התיכון

במעבדת כימיה של מים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, אנו עוקבים באופן פעיל אחר דינמיקת הנוטריינטים כחלק ממחקר מתמשך. עבודה זו מתבצעת במסגרת פרויקט EMS FORE (Eastern Mediterranean Sea as a Model for Future Ocean Research), במטרה להעמיק את ההבנה שלנו על תהליכים ביוגיאוכימיים בסביבה ימית המשתנה במהירות.התצפיות האחרונות שלנו מספקות נתוני רקע לקראת ההפלגה הקרובה של ספינת המחקר METEOR , עם דגש על התחנה בעומק 800 מטר (N800) ואתרי החתך הימי של שדות-ים. מחקר זה חיוני לתיעוד תנאי הבסיס ולזיהוי מגמות בזמינות וניצול הנוטריינטים.

להמשך קריאהעדכון מחקר: דינמיקת הנוטריינטים במזרח הים התיכון

הצטרפו אלינו לכנס Tech4Bio 2025 – טכנולוגיה למען ביולוגיה ימית

הכנס יפגיש מומחים, סטודנטים ומקבלי החלטות כדי להציג את השפעת הטכנולוגיה על מחקר ביולוגיה ימית. במהלך הכנס יוצגו כלים חדשניים כמו חישה מרחוק ורובוטיקה ימית, אשר מאפשרים מעקב אחרי מערכות אקולוגיות ימיות ושיפור ניהול המשאבים הימיים לעתיד.

להמשך קריאההצטרפו אלינו לכנס Tech4Bio 2025 – טכנולוגיה למען ביולוגיה ימית

מחזקים קשרים בינלאומיים: ביקור שגרירת פורטוגל במעבדת הרכבים התת-ימיים

מחזקים קשרים בינלאומיים: ביקור שגרירת פורטוגל במעבדת הרכבים התת-ימייםבשבוע שעבר היה לנו הכבוד לארח את שגרירת פורטוגל בישראל הגב' הלנה פאיבה, במסגרת ביקורה בעיר חיפה.במפגש, שנערך במעבדת הרכבים התת-ימיים של…

להמשך קריאהמחזקים קשרים בינלאומיים: ביקור שגרירת פורטוגל במעבדת הרכבים התת-ימיים

וובינר בנושא חקר ימי לתלמידים במסגרת תחרות FIRST LEGO League

בתחילת החודש התקיים מפגש וובינרי ייחודי שהובילו בית הספר למדעי הים ואוניברסיטת חיפה, עבור נוער שוחר סביבה, תרבות ומדע. במפגש השתתפו למעלה מ-20 קבוצות נוער מכל רחבי הארץ, המשתתפות בתחרות FIRST LEGO League השנה בנושא חקר ימי.

להמשך קריאהוובינר בנושא חקר ימי לתלמידים במסגרת תחרות FIRST LEGO League

איך מים קרים בקוסטה ריקה יכולים להציל את שוניות האלמוגים בעולם?

פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, ביחד עם הדוקטורנט דר גולומב, מובילה מחקר מרתק בשיתוף פעולה בינלאומי עם פיורלה פרדה וגרייס סאבא מאוניברסיטת רטגרס (ארה״ב).

להמשך קריאהאיך מים קרים בקוסטה ריקה יכולים להציל את שוניות האלמוגים בעולם?

מפגש בין אדם, עיר וים: סיור לימודי לאורך חופי חיפה

הסטודנטים שלנו יצאו לסיור לימודי לאורך חופי חיפה במסגרת הקורס "Science, Art and Education for Understanding Environmental Issues" בהובלת פרופ' מייקל לזר (החוג למדעים גאו-ימיים) ופרופ' דניאל שר (החוג לביולוגיה ימית).

להמשך קריאהמפגש בין אדם, עיר וים: סיור לימודי לאורך חופי חיפה

הפלגה לימודית ראשונה לשנה זו בחוג למדעים גיאו-ימיים: חזרה לשגרה

החוג למדעים גיאו-ימיים יצא להפלגה לימודית ראשונה מאז הפסקת האש בלבנון, על סיפונה של ספינת המחקר "בת גלים". ההפלגה, בהובלת ד"ר מור כנרי, התמקדה באיסוף נתונים גיאופיזיים מ"הפרעת דור" מול חופי ישראל.

להמשך קריאההפלגה לימודית ראשונה לשנה זו בחוג למדעים גיאו-ימיים: חזרה לשגרה
Read more about the article המערכת הישראלית שמזהה דפוסי תקשורת של ראשתניים
Sperm Whale Armada (Physeter Macrocephalus), Sri Lanka, Palk Strait, Indian Ocean

המערכת הישראלית שמזהה דפוסי תקשורת של ראשתניים

מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובהשתתפות הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, פיתח מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה. המחקר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק כחלק ממאמץ מדעי גלובלי, מציג מערכת שמזהה ומסווגת במדויק את ה"קודות" – רצפי הנקישות הייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום ברורים בין זוגות לווייתנים – הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים, בדומה לדו-שיח אנושי.

להמשך קריאההמערכת הישראלית שמזהה דפוסי תקשורת של ראשתניים