מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובשיתוף הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, מציג מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה לזיהוי וסיווג של "קודות" – רצפי נקישות ייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים. המערכת מצליחה לזהות את הקודות בדיוק גבוה, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. המחקר נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק, כחלק ממאמץ מדעי עולמי. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר למדעי הים, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום מרתקים בין זוגות לווייתנים: הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים – ממש כמו בדו-שיח אנושי.
עוד צעד משמעותי בדרך להגשמת חלום מדעי – להבין ולתקשר עם לווייתנים.
כתבה על המחקר ב YNET

מתקן הגרעין בפורדו נבנה בעומק רכס הרים, תוך ניצול תכונות הסלע להגנה טבעית. שילוב של גאולוגיה והנדסה מתקדמת מקנה לו חסינות גבוהה מפני תקיפה. הבחירה באתר נחשבת אסטרטגית במיוחד,

פרופ' איציק מקובסקי מהחוג למדעים גאו-ימיים התראיין ל YNET על המיקום יוצא הדופן של מתקן הגרעין: "המתקן בפורדו ממוקם באזור הררי דומה לרמה הטיבטית (…) מדובר ברמה מוגבהת שהתגבשה כתוצאה מגופים שנערמו זה על זה, מה שהוביל לתהליך מחיצה שגרם לסלעים עתיקים וקשים במיוחד, מעומק של עשרות קילומטרים, לעלות מעלה. (…) ייתכן כי תהליך זה היה משולב בסלע מותך שהתקרר והתמצק בדחיסות גבוהה (…) הרים מסוג זה הם מקום פוטנציאלי למציאת אורניום וגם עבור הקמת בונקרים".

ד”ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר התראיין ל"ישראל היום" בנושא תצפית חריגה של להקת דולפינים מול חופי תל אביב והרצליה.