חוקרים מביה"ס למדעי הים שיצאו לאתר זיהומים בים המלח, מצאו כמויות פסולת פלסטיק עצומות בשפך נחל קדרון, ש"מסיע" זבל של ישראלים ופלסטינים כאחד מירושלים. "מדובר כנראה בזיהום שנערם במשך שנים", הם אומרים.

בעידן של הכחדת מינים – זה משהו שכדאי שנדע בוודאות. מחקרו של איל מילר בהנחייתו של פרופ' אהוד שפניר מהחוג לציוויליזציות ימיות מביא בשורה.

היא שאפה לחבר בין המומחיות הטכנולוגית שלה ובין אהבתה לים, והצליחה. הד"ר טלי טרייביץ מובילה פיתוחי מחקר חדשניים בתחום הראייה הממוחשבת התת-ימית. היא בין הראשונים שחנכו את החוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, שם הקימה את מעבדת המחקר המרתקת שלה. היא בין מקימי חברת הזנק לטובת פיתוח הטכנולוגיות החדשות לכדי מוצר יישומי למגוון תחומים ואומרת: "החלום הגדול הוא שהאלגוריתמים שאנחנו מפתחים יהיו בכל מצלמה תת-ימית בעולם"

צוללת שיוצאת לבדה להפלגה בים ורובוט עם מערכת מצלמות באיכויות גבוהות מאי פעם: הצטרפנו לגיאופיזיקאי ד"ר איציק מקובסקי, וגילינו טכנולוגיות מתקדמות, אהבה אינסופית לים ואת האפשרויות שהוא חושף בפני הסטודנטים אותם הוא מלמד בחוגים למדעים גיאו-ימיים וטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה. "גיליתי שפתחנו את אחד התחומים החשובים ביותר למדינה"

ישראל היא אומת הסטארט אפ כמעט בכל תחום אפשרי, אבל תחום אחד נשאר לא מפותח דיו – הטכנולוגיה הימית. כל זה משתנה עכשיו עם כמה מהפיתוחים המלהיבים ופורצי הדרך בתחום. הכירו את הדור הבא של עולם היזמות.

כשאנחנו חושבים על הים, רובנו חושבים בעיקר על קיץ, חופש ובגד ים. אבל יש אנשים שהפכו אותו למקצוע חדשני, מלא גילויים ואתגרים מסעירים – ממחקר על דולפינים ועד ייצור קוסמטיקה. "התחום מתחיל לצבור תאוצה וגם ישראל מתחילה לגלות את מה שבעולם גילו כבר ממזמן – הים הוא משאב אדיר".

עד שנת 2024 אוכלוסיית העולם תמנה למעלה משמונה מיליארד בני אדם. הגידול העצום באוכלוסייה מביא איתו למיצוי כמעט מוחלט של משאבי האדמה, ולכן בשנים האחרונות חוקרים מחפשים פתרונות לבעיה. יש המשוכנעים כי עתיד האנושות נמצא דווקא בים. הנה שש סיבות מדוע עתיד האנושות נמצא בים.

הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב.

לפני כ-550 מיליון שנה, שינה קיפוד הים את התוכנית הגנטית להתפתחות של כלי דם והפך אותה לתוכנית לבניית שלד – כך על פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. החוקרים אומרים כי לגילוי החדש משמעות חשובה, החל מתחום הנדסת החומרים ועד למאבק במחלת הסרטן.

הפרופסור אילנה ברמן פרנק היא חוקרת ימית חובקת עולם. כראש בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הראשון מסוגו באקדמיה בישראל, היא מדגישה את החשיבות בהשתלבות נשים בענפי המחקר השונים במדעי הים ומספרת על מיזמי מחקר חשובים בחקר הימי שהיא מובילה. התחנה הימית DEEPLEV והמשט הבינלאומי לאיטליה עם סטודנטים ממדינות הים התיכון, הם שניים משיאי הקריירה האקדמית שלה.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה כי עשרות הכרישים שמגיעים בכל חורף סמוך לחופי חדרה, מביאים תועלת כלכלית בשווי של כ-4.5 מיליון שקלים לעונה בעקבות אלפי האנשים שמגיעים לצפות בהם. החוקרים הדגישו כי יש צורך לנהל את ענף התיירות המתפתח תוך שמירה על המערכת האקולוגית של הכרישים.

בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה הסטודנטים לא רק מקבלים הכשרה בטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום – אלא גם יוצאים לפעילויות ייחודיות. 

מערכת שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים מסוגלת לגלות צבי ים ממרחק של כ-700 מטר ובעלי חיים ימיים אחרים. סדרת ניסויים בבריכה ובים בהם לקחו חלק ארבעה צבי ים שנפצעו בטבע ושוקמו, עברה בהצלחה ותסייע לזהות בזמן אמת צבי ים באזורים רגישים

עד היום נמצאו שש עצמות בלבד של סלמון מלפני אלפי שנים בפינלנד. כדי לבדוק אם אכן אכלו באותה תקופה את הדגים, פיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה שיטה לזיהוי שרידי הדגים במדורות, שהדליקו בני אדם שחיו באזור הארקטי.