מן התקשורת

12.1.23

האות הוענק לו בכנס החברה הגיאוגרפית שהתקיים השנה באוניברסיטה העברית. 
עבודת הדוקטורט של סמיון עוסקת בממדים שונים של הפעילות האנושית בים.
במאמר הזוכה, בחן סמיון דליפות נפט בים התיכון ובאמצעות ניתוחן איתר כמה מהגורמים המסבירים את התפרושת המרחבית של דליפות הנפט – שנזקן לסביבה הימית והחופית ידוע היטב. בנוסף, ההבדלים שסמיון חשף בין בסיסי הנתונים מעידים על פערי ידע גדולים הקיימים בתחום, ועל הצורך הדחוף בפיתוח בסיסי נתונים גלובליים, שיהיו זמינים בצורה פתוחה לציבור ולחוקרים,על מנת לקדם את המוכנות של המדינות החופיות למנוע ולטפל בזיהומים הנוצרים ע"י דליפות נפט. הענקת הפרס לסמיון מעידה על ההכרה בחשיבות ההגנה על הסביבה הימית והחופית.

10.1.23

במחקר שנערך במסגרת פרויקט משותף של ביה"ס למדעי הים ומכון גיאומר GEOMAR הגרמני, נמצא כי באגן המזרחי של הים התיכון נפלטים יותר גזי חממה מכפי שחשבנו עד כה. הסיבה לכך איננה פעילות בעלי חיים, אלא תופעה כימית. האוקיינוסים והימים הם גורמים מרכזיים בוויסות הפחמן הדו-חמצני עבור איזון אקלים כדור הארץ. ד"ר אור ביאליק, שהוביל את המחקר בשיתוף עם חקר ימים ואגמים לישראל, מסביר כי יש להסתכל על התופעה הזאת כחלק ממכלול. "זה סימפטום של המשבר יותר ממחלה בפני עצמה, ישראל מהווה מדגם למה שקורה בעולם כולו". פרויקט EMS FORE במסגרתו בוצע המחקר, הוקם במטרה לבחון שינויים המתרחשים בים התיכון בהווה או בעבר כמודל לחקר האוקיינוס העתידי תחת שינויי אקלים.

6.12.2022

חוקרים מביה"ס למדעי הים שיצאו לאתר זיהומים בים המלח, מצאו כמויות פסולת פלסטיק עצומות בשפך נחל קדרון, ש"מסיע" זבל של ישראלים ופלסטינים כאחד מירושלים. "מדובר כנראה בזיהום שנערם במשך שנים", הם אומרים.

25.11.22

כיום, היא מונה ככל הנראה פחות מעשרים פרטים – כך עולה ממחקר שהתפרסם בשבוע שעבר ומתבסס על מעקב מקיף שנערך בין השנים 2021-2016. את המחקר הובילה יאלי מבורך במסגרת עבודת מחקר שהיא עורכת בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של ביה"ס.  במעקב ובניתוח הממצאים השתתף ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על וחוקרת מאוניברסיטת ספיינזה ברומא.  

17.11.22

במסגרת ועידת האקלים שהתקיימה בשארם א-שייח’, אוניברסיטת חיפה חתמה על מזכר הבנות עם אוניברסיטת ח’ליפה באיחוד האמירויות ומרכז GEOMAR הלמהולץ בגרמניה, בנושא שינויי אקלים והשפעות זיהום בים התיכון ובמפרץ הערבי. מזכר ההבנות הינו חמש שנתי והוא עתיד לשפר משמעותית את המידע והמחקר באזור. בנוסף, הוא יסייע לפתח אסטרטגיות להפחתת נזקים במערכות אקולוגיות במזרח הים התיכון והמפרץ הערבי.

6.10.22

בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני ומעבדות החדשנות באוניברסיטת חיפה, בתמיכת מרכז היזמות של אוניברסיטת ת"א והאיחוד האירופי, מובילים תכנית ראשונה מסוגה בישראל ליזמות וחדשנות כחולה. במסגרת התכנית השתתפו יזמים מכל רחבי הארץ בתחרות לדירוג מיזמים חדשניים בתחום היזמות

19.8.22

רעיון שהתגבש במפגש בגלפאגוס הוביל למחקר בינלאומי על בעל חיים מעניין במיוחד: הדולפין הוורוד או דולפין נהר האמזונס (שם מדעי: Inia geoffrensis).
שני חוקרי בית הספר מובילים את הפרויקט: פרופ׳ רועי דיאמנט, מהמעבדה לאקוסטיקה וניווט תת מימי בחוג לטכנולוגיות ימיות ע״ש האטר וד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים . המטרה היא לנסות לאפיין את הקולות ואת ההתנהגות של הדולפינים הוורודים במקום. 
 

14.8.22

גופה של גור דולפינן מצוי נמצאה ביום ראשון בחוף שדות ים. ד"ר אביעד שיינין מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני הסביר בכתבה ב YNET כי מדובר בזכר צעיר מאוד שנולד לא מזמן ועל גופו אותרו פציעות.

30.7.22

דולפין ממין סטלה מפוספסת נלקח לטיפול במרכז ההצללה לצבי ים אך המטפלים לא הצליחו להצילו. ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר, מסביר בכתבה ב YNET כי סטנלה הוא מין של הים העמוק, וכאשר הוא מגיע לחוף משמעות הדבר היא שהוא חולה מאוד.

28.7.22

המדוזות עדין אתנו והנסתר שבהן עדיין רב על הגלוי. ד"ר יואב להן וד"ר גור מזרחי, שחוקרים את המדוזה ועוקבים אחרי הנחילים הגדולים בניסיון להבין מתי המדוזות יופיעו ולאן הן ינדדו התראיינו לעיתון ידיעות אחרונות.

8.7.22

דני קושמרו וצוות אולפן שישי הצטרפו לחוקרי בית הספר למדעי הים, שיצאו להפלגת מחקר בעקבות נחילי המדוזות. את המחקר מובילים פרופ' דניאל שר מהחוג לביולוגיה ימית וד"ר יואב להן מהחוג למדעים גאו-ימיים.

 

14.6.22

לקראת הכנס ה -9 לחקר הים התיכון של בית הספר, פרופ' אילנה ברמן פרנק ראשת בית הספר וד"ר בוורלי גודמן ראשת החוג למדעים גיאו-ימיים פרסמו טור דעה באתר YNET ובו הן קוראות לכל הגורמים להתעורר ולהתחיל לעסוק בהשפעות הרסניות של ההתחממות הגלובלית על המשאב הימי בכלל ועל הים התיכון בפרט.

8.6.22

מנקים מתחת לפני הים ומעל פני הים. לרגל יום האוקייאנוסים העולמי שמצוין היום (רביעי), קיים בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה בשיתוף "ההתאחדות הישראלית לצלילה ספורטיבית״, מבצע לניקוי הסביבה הימית באזור חופי שדות ים, כשלניקיון החופים המוכר הוסיפו אנשי ונשות בית הספר גם מבצע ניקוי תת ימי.

8.6.22

ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות מתחנת המחקר בשיתוף ארגון גרינפיס יצאו בחודשים האחרונים לבצע סקר של אוכלוסיית היונקים הימיים. כתבה נרחבת על ההפלגה ותוצאותיה פורסמה במוסף השבת של עיתון הארץ.

7.6.22

ביולוגים ימיים חוקרים בין השאר את ההתפתחות של אורגניזמים בים ואת התנהגותם ■ הידע מחקר הים יכול לעזור להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, וליצור בסיס למוצרים שונים כמו תרופות ואוכל ■ כמה הם מרוויחים ואיך נראה סדר היום שלהם?
ראיון עם ד"ר טל לוצאטו-כנען, ביולוגית ימית מביה"ס. 

8.5.22

הכירו את קים, הלוויתן הישראלי הראשון שתועד ע"י חוקרים וחוקרות מבית הספר למדעי הים, בשיתוף ארגון גרינפיס מול חופי חיפה. קים, לוויתן ראשתן, תועד וקוטלג על פי זנבו, הייחודי לכל ראשתן, ונפל בחלקו הכבוד להיות הלוויתן הראשתן "הישראלי" הראשון בקטלוג של תחנת מוריס קאהן לחקר הים. השם קים הוא על שמה של תלמידת המחקר קים קובו מהחוג לביולוגיה ימית ובתחנת מוריס קאהן שהצליחה לצלם את הזנב של הלוויתן בדיוק ברגע הנכון.

29.4.22

מוסף השבת של "דה מרקר" הקדיש כתבה נרחבת ובה ראיון עם פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר, מייסד החוג לביולוגיה ימית בביה"ס, מייסד ומנהל תחנת מוריס קאהן לחקר הים  וראש המרכז הישראלי לחקר הים התיכון.  בכתבה מספר פרופ' צ'רנוב על חשיבות המשאב הימי, על הקשר שבין שינויי אקלים והאוקיינוסים ועל האתגרים הגדולים של מדינת ישראל והאנושות כולה, שהפתרון להם תלוי בחקר הים. "הים הוא המשאב האסטרטגי שלנו: גם מי שתייה, גם אנרגיה וגם ביטחון תזונתי…עתודת החלבון היחידה המקיימת שאפשר לנהל בישראל נמצאת בים התיכון, וחייבים לפתח אותה באופן מושכל". 

13.4.22

במסגרת מחקר ימי מקיף במעבדת טורפי העל של בית הספר, בראשות ד"ר אביעד שיינין ובשיתוף עם גרינפיס ישראל, תועדו מינים של לווייתנים ודולפינים בים התיכון, מול חופי ישראל. החוקרים: מדובר בתצפיות חשובות, שכן לוויתני ראשתן נמצאים על סף הכחדה בים התיכון. חשיבות התיעוד נובעת בעיקר מתרומתו למילוי פערי המידע בכל הנוגע להימצאותם ולמצבם של היונקים הימיים במים הטריטוריאליים של ישראל. 

3.4.22

חוקרי המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות הצליחו להעביר תשדורת אקוסטית תת-ימית, בתדר של 1,000 הרץ, למרחק של 220 ק"מ, מישראל לאזור קפריסין. בניסוי השתמשו החוקרים במודלים מורכבים להתפשטות אקוסטית תת מימית כדי לקבוע את נקודות השידור והקליטה, ובאלגוריתם חדש שפיתחו על מנת להתמודד עם ריבוי ההחזרים האקוסטיים מקרקעית ופני הים. התוצאה שהתקבלה היא תקשורת בקצב של 400 ביט בשנייה, שמאפשרת העברת קול בזמן אמת לטווחים כה גבוהים.

15.3.22

בעקבות מזג האוויר הסוער והגלים הגבוהים נפלטה לחופי עתלית נקבת כריש כחול עם שישה פרטים צעירים שילדה בעקבות מצבה הקשה. אייל ביגל, מנהל מעבדת טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר הסביר בכתבה שפורסמה ב N12  ובאתר YNET כי מדובר בפרט בוגר שפחות רואים בישראל אך נפוץ יותר בים תיכון.

25.2.22

מה מושך את העפרורי והסנפירתן לחופי חדרה? תשאלו את הסטודנטים בחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים

2.1.22

צוות חוקרות וחוקרים בין לאומי בהשתתפות ד"ר בוורלי גודמן צ'רנוב, ראש החוג למדעים גאו-ימיים בבית הספר וחוקרת של הנשיונל ג'יאוגרפיק, מצאו שרידים של אדם וכלב באזור התפרצות הר הגעש סנטוריני באזור הים התיכון המתוארך לתקופה שלפני כ-3600 שנה. לדברי ד"ר גודמן -צ'רנוב: "השרידים החדשים שהתגלו, נותנים לנו הזדמנות למסע בזמן אל העבר באופן טוב יותר, כדי להבין מה האנשים חוו באותה תקופה". התגלית הארכיאולוגית קבלה במה נרחבת באתר נשיונל ג'יאוגרפיק ופורסמה באתר YNET, ג'רוזלם פוסט, הארץ באנגלית, האתר של ה-Smithsonian, ב-THE TIMES, באתר ה- MIRROR ועוד.

26.11.21

דני קושמרו הצטרף אל צוות המחקר בהובלת בית הספר יחד עם חוקרי וחוקרות חקר ימים ואגמים לישראל ובהשתתפות חוקרים ממוסדות נוספים במסע מרתק אל מסתורי הים העמוק, אל מקום אותו העין האנושית לא שזפה עד כה.
צוות המחקר הפליג למרחק של 65 קילומטר מחופי תל אביב, ובעזרת הרובוט הימי ROV הבנוי מזרועות, פנסים ומצלמות מתקדמות אשר ירד לעומק של 1150 מטר, נחשפו תגליות מרהיבות במעמקי הים.
בין התופעות שהתגלו ניתן לראות כרישים מסוג גלדן וטריזן, ביצי כרישים אלו, מרבדי תולעים ימיות, קיפודי ים ותופעות אקולוגיות שצוות המחקר חוקר כעת להבין את משמעותן.
צפו בכתבה המרתקת ששודרה באולפן חדשות 2.

16.11.21

חוקרי וחוקרות בית הספר קיבלו איתות מאזור האי סיציליה מהכריש "חגי" שתויג בחודש מאי האחרון בחדרה וזוהי התנועה הרחוקה ביותר שתועדה עד כה בים התיכון של כריש מסוג סנפירתן ! חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר מקיימים זו העונה השביעית מעקב ותיוג אחר כרישים בתקופה זו של השנה.
במסגרת המחקר האקולוגי ארוך הטווח על אוכלוסיות הכרישים, מודדים החוקרים את ה-DNA, מדדי דם, חברת החיידקים שלהם, מצב רבייתי ועוד, כאשר חלק מהכרישים מתויגים בתג אקוסטי מיוחד המאפשר לחוקרים לבחון את תנועתם לאורך החופים השונים.

16.11.21

משלחת של בכירים ממשרד החינוך האמירתי בראשותו של שר החינוך של האמירויות ושגריר האמירויות בישראל, ביקרה בשבוע שעבר בחוג לטכנולוגיות ימיות ובמרכז לחקר הים העמוק.
"אנחנו שמחים על האפשרות לשתף פעולה איתכם – חינוך הוא העתיד" אמר שר החינוך האמירתי. "ישראל ואיחוד האמירויות דומות מבחינות רבות. אלו שתי מדינות שנמצאות ליד הים והים מהווה מקור למזון ולשתייה ומקור לאנרגיה. אין ספק שבתקופה זו של שינויי אקלים, הים הוא העתיד", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין. פרופ' אילנה ברמן-פרנק, ראשת בית הספר, הדגישה ששיתופי פעולה מדעיים בינלאומיים חיוניים במיוחד כעת להתמודדות עם האתגרים הגדולים של שינויי אקלים וזהום הסביבה הימית. 

9.10.21

הסכם העברת הנפט מהמפרץ הפרסי עלול להוביל להתרחשותן של דליפות נפט רחבות היקף – וכך לפגוע בהתפלה, מקור מי השתייה העיקרי של ישראל. 
פרופ' אילנה ברמן-פרנק, ראשת בית הספר, פרסמה יחד עם קבוצת חוקרים מאמר דעה שעוסק בהשלכות הקשות של העברת נפט מהמפרץ הפרסי דרך מפרץ אילת אל הים התיכון. 

31.10.21

על רקע ועידת האקלים של האו״ם (COP26) בגלזגו, האתר ISRAEL21c, המקדם את מדינת ישראל ברחבי העולם, בחר מדענים, יזמים, פעילים, מחנכים ואמנים ישראלים הפועלים בנושא עולמי קריטי זה. ד"ר בוורלי גודמן-צ'רנוב, ראש החוג למדעים גיאו-ימים ע"ש שטראוס, נבחרה לאחת מ ל-20 המשפיעים הישראלים המובילים את ההתמודדות עם משבר האקלים. 
 

27.9.21

בניגוד לטכנולוגיות לזיהוי פנים ורכבים אוטונומיים שיש לנו על פני האדמה, יכולות הראייה הממוחשבת במעמקי הים נותרו מאחור. במעבדה לדימות ימי של ד"ר טלי טרייביץ, מהחוג לטכנולוגיות ימיות בביה"ס, מפתחים בשנים האחרונות טכנולוגיות חדישות ופורצות דרך. המטרה: לשפר בצורה דרמטית מאוד את יכולת הראייה הממוחשבת שלנו מתחת לפני המים, לצד תכנון מערכות מבוססות בינה מלאכותית שיוכלו לנוע ולפעול באופן אוטונומי במעמקים, בהתבסס על יכולת הראייה המשופרת הזו.

17.9.21

כשמדברים על סכנות בים רובנו חושבים על כרישים, אך במים יש גם בעלי חיים ארסיים, שחלקם הורגים יותר בני אדם מאשר כרישים וחלקם נמצאים גם בים התיכון. פרופ' תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית ופרופ' דרור אנג'ל, מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר מסבירים על המדוזות הקטלניות. 

11.8.21

ד"ר צפריר קופליק, ד"ר דני כרם ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר, מצאו במחקר מעבדתי חדש שערכו כי המדוזה הנפוצה בישראל, החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica), היא טורף יעיל המותאם היטב לסביבתו, שאוכלת במהירות של פי חמש בהשוואה למדוזות אחרות. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Diversity.

11.8.21

לראשונה נמצאו עדויות לכך ששוניות האלמוגים יישרדו את עליית חומציות הים, הנגרמת כתוצאה משינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית. כך עולה משני מחקרים משותפים שערכה פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת Charite בברלין ו-University of Rhode Island. המאמרים פורסמו בכתבי העת: Global Change Biology ו-Proceedings B.

11.8.21

מחקר חדש שנערך בבית הספר ופורסם בכתב העת Ecology and Evolution מצא כי המדוזה המצויה (Rhizostoma pulmo), שחיה כיום בים התיכון, התפצלה לפני 4.5 מיליון שנים.
החוקרים, ד"ר גור מזרחי, ד"ר אלי שמש ופרופ' דני צ'רנוב מבית הספר , יחד עם תלמידת המחקר אביה מזרחי ממכון ויצמן, ערכו בדיקות גנטיות לפריטים של המדוזה המצויה באזור ישראל, והשוו אותן לנתונים גנטיים של פריטים מכל רחבי הים התיכון. אף שמדובר באותו מין, הם מצאו הבדלים מובהקים בין הגנטיקה של המדוזות המזרחיות ואחיותיהן המערביות. הם העריכו את קצבי השינויים הגנטיים וחישבו מתוך כך את תאריך הפיצול לשני תת-מינים, שהתרחש לדבריהם לפני 4.5 מיליון שנים. הם הסיקו כי בתקופה זו התפצל הים לשני גופי מים, המובדלים זה מזה עד כדי כך שבכל אזור יכולים להתפתח תת-מינים שונים, מצב שמתקיים עד היום. 

5.8.21

בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר, בקיבוץ שדות ים, מתנהל מחקר פורץ דרך בנושא הכרישים בישראל בפרט ובים התיכון בכלל. התחנה עורכת מחקר ייחודי וראשון מסוגו בעולם על התקבצויות של כרישים במוצאי המים של תחנות הכוח בחדרה, באשקלון ובאשדוד. קראו עוד בכתבה על פועלם של חוקרי התחנה, על המחקרים המרתקים הנוספים המתבצעים בה וגם מה יש להם לומר על צריכה עתידית של דגי הטונה.  

30.7.21

מחקר חדש שערך פרופ' גיל רילוב מהחוג לביולוגיה ימית מצא כי שוניות סלעיות המהוות בית גידול ייחודי ונדיר המצויות בעיקר בחופי צפון הארץ עלולות להיעלם לחלוטין בעשורים הקרובים בעקבות עליית מפלס פני הים בחופי ישראל. 

21.7.21

כנס חיפה ה-8 לחקר הים התיכון של בית הספר, שהתקיים בשבוע שעבר, הוקדש לשילוב בין מדע, חינוך ואמנות בהקשר הימי, במטרה להנגיש את חקר הים לציבור. מוזמנים לקרוא בכתבה בYNET על כמה מהתוצרים המדהימים של הכנס. 

18.7.21

במסגרת כנס SEA- מדע, חינוך ואמנות, שהוביל בית הספר, התקיימו סיורים לימודיים המשלבים מחקר אזרחי במטרה לזהות את גורמי הלכלוך בנחלים ובים. במהלך הסיור המשתתפים.ות אספו את הפסולת במקום, במטרה לזהות את גורמי הלכלוך על מנת לחשוב על פתרונות מתאימים.

13.7.21

תכניות, חוקרים.ות ומחקרים פורצי דרך של בית הספר למדעי הים מככבים בכתבה שפורסמה במגזין Forbes.
בכתבה התייחסו בן היתר לגילוי החדש של צוות בית הספר ושותפיו – בריכות תמלחת על קרקעית הים שמהן נובע גז ממעמקי כדור הארץ וסביבן מרבדי ענק של תולעים, בקטריות, מאות כרישי עומק ואלפי ביצי כרישים. ד"ר יצחק מקובסקי, ראש המעבדה לחקר ימי יישומי, התייחס לגילוי ואמר כי, "אנו מאמינים שגילוי זה של מוקד חיים עמוק בים, שלא היה גלוי לנו בעבר, עשוי להיות מכריע לקיימות ועמידות המערכת האקולוגית הימית באזור הים התיכון, ולהשפיע על הקיימות הגלובלית".

7.7.21

מחקר משותף של בית הספר והאוניברסיטה העברית בדק האם ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה באמצעות בסיסי הנתונים הקיימים לחקר דליפות בים-התיכון. התוצאות מדאיגות: לא קיים כיום מאגר מידע פתוח לציבור לגבי דליפות נפט, המאפשר ניטור ואכיפה יעילה יותר של הסכמים ואמנות בינלאומיות באזורים ימיים, או לבחינת הפחתה של אירועי זיהום ים.
המחקר החדש בוצע על ידי קבוצת חוקרים, במסגרת עבודת הדוקטורט של סמיון פולינוב מהחוג למדעים גאו-ימיים בביה"ס, בהנחיית ד"ר רויטל בוקמן, חוקרת בחוג, ופרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

2.7.21

בים, באוויר, בצלילה ובמעבדה: פרופ' תמר לוטן, ד"ר דניאל שר, ד"ר יואב להן והדוקטורנטית נוגה ברק מבית הספר, עקבו השבוע אחר נחילי מדוזות שנצפו כ-400 מטרים מחופים שונים ברחבי הארץ. החוקרים והחוקרות עקבו אחר הנחילים באמצעות  מטוס קל, רחפנים, צוללנים וצוללת זעירה וזאת כחלק ממחקר שמטרתו לנסות ולהבין את דפוסי הנדידה של הנחילים. 

25.6.21

גם יותר מעשור אחרי שהוצאו ממימי מפרץ אילת, השפעותיהם של כלובי הדגים עדיין ניכרות בשטח, כך עולה ממחקר חדש שערכה ד"ר שי אורון, פוסט-דוקטורנטית בחוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, ואוניברסיטת מערב אוסטרליה ובסיוע תוכנית הניטור הלאומית של המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת. במחקר נמצא כי ריכוזיהם של חומרים מזיקים שונים היו גבוהים יותר באזור שבו שכנו כלובי הדגים, בהשוואה לאתר הביקורת.

22.6.21

במרחק של 60 ק"מ ממרכז הארץ, באזור גיאולוגי שנקרא "הפרעת פלמחים" ובעומק של 1.1 ק"מ במעמקי הים ובחושך מוחלט גילה צוות חוקרים בהובלת חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני מערכת אקולוגית יוצאת דופן: בריכות תמלחת על קרקעית הים שמהן נובע גז ממעמקי כדור הארץ וסביבן מרבדי ענק של תולעים, בקטריות, מאות כרישי עומק ואלפי (ואולי אפילו עשרות אלפי) ביצי כרישים.
את צוות האוניברסיטה הוביל ד"ר איציק מקובסקי מהחוג למדעים גיאו-ימיים ע"ש ד"ר משה שטראוס וחוקרים נוספים מהחוג יחד עם חוקרים מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, ואיתם שותפים מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. אבל "הכוכבים" האמיתיים היו שני האחים התאומים שלנו: ה-AUV, הצוללת האוטונומית הצהובה, שבעזרת תמונות סונאר מדויקות של הקרקעית אפשרה לחוקרים לזהות את ברכות המלח ובעיקר, ה-ROV, הרובוט התת ימי שצלל לעומק הים, ואפשר לחוקרים לראות במו עיניהם את התגלית יוצאת הדופן, לקחת דגימות ולספק תמונות וידאו באיכות של 4K, ברמה כה מפורטת, עד שאפשר ממש לראות את עובר הכריש זז בתוך הביצה. 

17.6.21

עשרות כרישים תועדו מול חופי חיפה כשהם חגים סביב להקת דגים גדולה. ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים מבית הספר למדעי הים, הסביר בין היתר באתר N12 עד כמה תופעה זו נדירה באזורנו.

16.6.21

לפני כ-2,000 שנה ולמשך תקופה של 200 שנה עלה מפלס פני הים התיכון (היחסי) בחופי ישראל בשני מטרים. זאת העדות הראשונה לעלייה דרסטית בתקופה כה קצרה שמתגלה בתקופה ההיסטורית.
הממצאים החריגים והמדהימים האלו עולים ממחקר חדש של צוות חוקרים בינלאומי בהובלת פרופ' אסף יסעור-לנדאו  מהחוג לציווילזיציות ימיות בביה"ס וראש המכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי, יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת סאן דייגו, אוניברסיטת בולוניה והמכון הוולקני הלאומי האיטלקי לגיאופיסיקה.

15.6.21

על פי התחזיות המדוזות צפיות להגיע לאזורנו בשבוע הקרוב (או לכל המאוחר בשבוע שלאחריו). פרופ' תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית בבי"ס  וד"ר דור אדליסט מהחוג לציוייליזציות ימיות, התראיינו בנושא בכלי התקשורת השונים.

9.6.21

מעגן ספינות קדום, שהיה בשימוש ברציפות במשך כ-2,000 שנה מתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית), במאה ה-15 לפני הספירה, ועד לתקופה הרומית והביזנטית, במאה ה-5 לספירה, התגלה בחפירה בגן הלאומי תל דור. המעגן התגלה במהלך חפירה לימודית-ארכיאולוגית תת ימית שנערכה באחרונה על ידי החוג לציוויליזציות ימיות של ביה"ס למדעי הים, עם רשות הטבע והגנים, במפרץ הצפוני של האתר. 

3.6.21

כתב אתר YNET הצטרף לד"ר אביעד שיינין ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר, ליום מחקר בלב ים. במהלך ההפלגה סיפר לו ד"ר שיינין על המפגשים עם הכרישים, על הדאגה למצבם ועל הרגע בו כרישה החליטה לנגוס בסירה שלו.

1.6.21
ברכות לד"ר אביעד שיינין – אחד מ-15 החוקרים המבטיחים (Emerging Explorer) לשנת 2021 של National Geographic Society! ד״ר שיינין מצטרף לקבוצה מצומצמת של א.נשים ברחבי העולם שזוכים לסיוע ולהכשרות שנועדו לעזור להם לקדם את מחקריהם ופועלם, ולהפיץ את הידע שלהם.
כבר שני עשורים שד"ר שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, חוקר את מזרח הים התיכון. הוא החוקר הראשון שתיעד לוויתן אפור ועב שן קטלני באזור זה, ומחקריו הובילו את ארגון IUCN להכריז על חשיבות מימי ישראל החופיים לשני מיני דולפיני החוף.
בנוסף לפעילותו המחקרית, ד"ר שיינין מקדם יוזמות להנגשת ידע לציבור הרחב; בין היוזמות שהוא נמנה על מייסדיהן ניתן למצוא את דלפיס – למען היונקים הימיים ואת מרכז הדולפין והים.
יישר כח!

04.05.21

ברכות לד"ר טלי מס וד"ר שני לוי מהחוג לביולוגיה ימית שהובילו, יחד עם צוות בינלאומי מחקר שיצר את אטלס התאים הראשון מסוגו של אלמוג אבן ופורסם בכתב העת היוקרתי CELL! במחקר הצליחו החוקרות לרצף בפעם הראשונה את התפקוד הגנטי של כל תא ותא באלמוג האבן – במה שמהווה פריצת דרך מחקרית שתסייע להציל שוניות אלמוגים ברחבי העולם. ממצאי המחקר המלא פורסמו בהרחבה בעיתון הארץ, בעיתון ג'רוזלם פוסט ובמקומות רבים נוספים בעולם.

19.04.21

רוצים ללמוד לדבר "לוויתנית"? בפרוייקט שאפתני ראשון מסוגו בעולם, מבקשים חוקרים מאוניברסיטת חיפה יחד עם חוקרים מ-CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ושותפים נוספים, לפענח את שפת הראשתנים (לוויתני זרע) ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים. במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את פרוייקט Project CETI (Cetacean Translation Initiative) פרוייקט רב תחומי שיישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד.פרופ' דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ותחנת מוריס קאהן לחקר הים התיכון הוא המנהל האופרטיבי של הפרוייקט וחבר בוועדה המדעית המובילה. יחד איתו לוקחים חלק בפרוייקט היוקרתי גם ד"ר רועי דיאמנט מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר בבית הספר למדעי הים וד"ר ברכה ניר, ראש החוג להפרעות בתקשורת.
חוקרי האוניברסיטה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים ולמעשה כל הצד האופרטיבי של המחקר. 
אתר YNET, עיתון מעריב ואתר ישראל היום פירסמו כתבות על הפרוייקט. כך גם ה-NATIONAL GEOGRAPHIC ועוד רבים אחרים בעולם. 

19.04.21

למרות האזהרות השונות, תועדו השבוע מתרחצים שהגיעו לשחות ולגלוש לצידם של הכרישים בחופי חדרה. ד"ר אביעד שיניין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, של בית הספר למדעי הים, התראיין בנושא באתר N12.

23.03.21

שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי ייחודי בין חוקרי ביה"ס בחוגים לטכנולוגיות ימיות וביולוגיה ימית:

פרויקט חדש, בהובלת ד"ר רועי דיאמנט מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, וד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בחוג לביולוגיה ימית, יבחן האם הרעשים הימיים שמגיעים מספינות, משפיעים על התקשורת של בעלי החיים. הפרויקט החל בשבוע שעבר באילת ונעשה במימון המרכז למדעי הנתונים באוניברסיטת חיפה. מטרת המרכז לקדם פיתוח שיטות חדשניות בתחום מדעי הנתונים. חוקרים מחוגי הליבה של מדעי הנתונים (מדעי המחשב, מערכות מידע וסטטיסטיקה) משתפים פעולה עם חוקרים בתחומי היישום של שיטות מדעי הנתונים כדי להציב אתגרים חדשים שיכולים להיפתר ע”י שיטות חדשניות של מדעי הנתונים.

25.02.21

בעקבות האסון האקולוגי שפקד את חופי ישראל, מספרת לעיתון הארץ דבי רמון, דוקטורנטית בביה"ס וחוקרת הצטברות מתכות כבדות, חומרי הדברה ופלסטיק בדגים, בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של ביה"ס, על הקונפליקט המובנה בין היכולת והרצון לחקור את אירוע הזיהום, לבין הצורך לסייע בפעולות הניקוי שבחוף.
 

24.02.21

הטרגדיה סביב זיהום הזפת, שמחריב את חופי ישראל בימים אלה, אינה רק הזיהום עצמו, אלא העובדה שכשלים מובנים של מדינת ישראל מנעו אפשרות לזהות אותו מבעוד מועד, ולהשתלט עליו בשלב מוקדם הרבה יותר, לפני שהגיע לחופים.
סמיון פולינוב, דוקטורנט בחוג למדעים גיאו-ימיים בביה"ס, שהקדיש חלק נכבד מלימודי הדוקטורט שלו לחקר זיהום ים בנפט מפעילות של הספינות, מתריע כי תקרית נוספת מסוג זה היא רק עניין של זמן, והשאלה היא אם בפעם הבאה נהיה ערוכים לה.

21.02.21

ראשת ביה"ס פרופ' אילנה ברמן פרנק מסבירה על ההשלכות החמורות של דליפת הזפת הרחבה בחופי ישראל ומזהירה כי הזיהום ישפיע על מארג המזון לשנים ארוכות:
"יש לנו פה חוף אחד ולא ארוך במיוחד שאורכו 180 ק"מ, רובו נחשף עכשיו לזיהום מאונייה בודדת וזה כנראה מצליח להגיע למרבית החופים. גם אם יצליחו לנקות את מה שנראה לעין על פני השטח – חלק גדול מהזיהום יורד ושוקע לקרקעית הים ולא רואים זאת".

28.12.20

אחר שש עונות של מעקב אחר כרישים במוצא המים החמים של תחנת הכוח אורות רבין בחופי חדרה, צוות חוקרים מתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר, זיהה ותייג אתמול לראשונה כרישה סנפירתנית."עד היום תייגנו 19 כרישים סנפירתנים זכרים בשש עונות מחקר בחדרה ואתמול לראשונה במסגרת המחקר שלנו תייגנו כרישה סנפירתנית נקבה. לסנפירתנית היה דגם נקודות ולכן בחרנו לה את השם "נמשים", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים. 

28.12.20

במחקר חדש, שנערך בשיתוף פעולה ייחודי של פרופ' אסף יסעור-לנדא מהחוג לציוויליזציות ימיות, עם חוקרים מאוניברסיטת סן דייגו בארה"ב, התגלה כי צונאמי עוצמתי פגע בחופי ישראל לפני כ-10,000 שנה. המחקר, המתבסס על חפירות שנערכו באזור תל דור, פורסם בכתב העת PLOS ONE. החוקרים, שבדקו בין היתר דגימות חול וצדפים מאותה תקופה, מעריכים כי גובה הגלים היה בין 16 ל-40 מטרים והמים הגיעו עד למרחק של 1.5 עד 3.5 ק"מ מקו המים לתוך היבשה.

 

18.11.20

בכתבה בעיתון הארץ מספר פרופ' אסף יסעור-לנדאו, ראש מכון רקנאטי ללימודי ים וחוקר בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר, על שיתוף הפעולה הייחודי שנרקם בינו לבין פרופ' טום לוי מאוניברסיטת קליפורניה מסן דייגו.
תחת מגבלות הקורונה, נאלצו החוקרים לפתח שיטות עבודה חדשות בחפירה תת מימית. כך בעזרת מחשב על בקליפורניה, נחשף כפר שהיה בחוף הכרמל לפני כ-8,000 שנה.

 

18.11.20

במחקר חדש שנערך בחוג לביולוגיה ימית בבית הספר, כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר  שני לוי, במעבדתה של ד"ר תמר לוטן, ראש החוג ובשיתוף פעולה עם הקבוצה של ד"ר מיקי קוזלוב, התגלה כי מולקולה שלה תפקיד מרכזי במערכת העצבים האנושית ממלאת תפקיד דומה גם בשושנות ים. הגילוי פותח אפיקי מחקר חדשים לפיתוח תרופות להפרעות שמקורן במוח. 

18.11.20

איך בוחנים טכנולוגיות חדשות לחקר הים? ואיך מחלצים כלי מחקר שהונחו על קרקעית המים? כתב "הארץ" התלווה במשך 48 שעות לצוות של ד"ר רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי, מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטרלהפלגה אל לב הים התיכון, וחזר עם פרוייקט מרתק וייחודי על הפלגה יוצאת דופן.

10.11.20

פרויקט המובל על ידי ד"ר רועי דיאמנט מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, צפוי לעשות שינוי בשיטת ניטור הדגים בים. במקום זריקת רשת – מערכת מתוחכמת תוכל לאסוף נתונים על כמות הדגים.
המערכת החדשה יכולה לנטר דגים בים באמצעות שילוב של גלים אקוסטיים ואופטיים. 
 

28.10.20

לראשונה בישראל נמצא דולפין שעבר תקיפה על ידי כריש. הדולפין ועליו צלקות תקיפה אותר וצולם על ידי חוקרי תחנת מוריס קהאן לחקר הים של בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני. לדברי ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן, במשך 20 שנות מחקר אוכלוסיית הדולפינים בישראל לא נמצאו עדויות לכך שדולפין הותקף על ידי כריש. סיפור עדות התקיפה עורר עניין רב בכלי התקשורת ופורסם בין היתר ב-YNETWALLAחדשות 12 וחדשות 13 .

 

21.10.20

מחקר חדש של פרופ' רות שחק-גרוס, ראש החוג לחוג לציוויליזציות ימיות, פרופ' גיא בר עוז מהחוג לארכיאולוגיה ומכון זינמן לארכיאולוגיה,יחד עם צוות חוקרים מרשות העתיקות, חשף סוד נוסף של החקלאות הביזנטית בנגב של לפני 1500 שנים: תושבי הנגב הביזנטי השתמשו בגללים של צאן, תוך ניהול נכון של האשפה שלהם, בכדי לדשן את השדות המוריקים. 

22.9.20

בביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני 38% מהסגל האקדמי הבכיר הינן נשים בכל הדרגות האקדמיות ממרצה בכיר ועד פרופ' מן המניין – כולל ראשת ביה"ס כיום, פרופ' אילנה ברמן-פרנק, וגם רוב נשי בקרב הסטודנטים, תמונה לא אופיינית בנוף מדעי הים, שבעבר היה נחלתם הבלעדית של הגברים. באתר ynet פורסמה כתבה שמביאה את סיפורן של ארבע חוקרות ים פורצות דרך מביה"ס : ד"ר דבי צויקל, חוקרת במכון ללימודי ים על שם רקאנטי, מרצה בחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר וחברה במועצה לקידום נשים במדע, הגיאו-ארכיאולוגית הימית' ד"ר בברלי גודמן-צ'רנוב, ראש החוג למדעים גאוימייםד"ר טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית וד"ר טלי טרייביץ, ראש המעבדה לדימות תת ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר. 

13.9.20

מחקר חדש של ד"ר מייקל לזר מהחוג למדעים גאו-ימיים, פרופ' אסף יסעור לנדאו ממכון רקנאטי ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות, פרופ' רות שחק-גרוס, ראש החוג לציוויליזציות ימיות ותלמיד המחקר רועי ניקלסברג מהחוג לציוויליזציות ימיות, יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מצא, ככל הנראה, את הסיבה לנטישת ולהרס הארמון הכנעני בתל כברי. במחקר שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע והנשיונל ג'אוגרפיק, ופורסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי PLOSONE הם אומרים כי הסיבה להרס ולנטישה הייתה ככל הנראה רעידת אדמה, מהמוקדמות שתועדו אי פעם באתר ארכיאולוגי. 

13.8.20

בחוג לטכנולוגיות ימיות, מפתחים בין היתר, צוללת אוטונומית שתסייע לצה"ל להילחם בטרור הימי ולתעשייה האזרחית להגן על אוצרותיה. הפיתוח של הטכנולוגיה המדוברת, הוא רק אחד מהפרויקטים החדשניים שמתקיימים בימים אלה בחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, וזאת כחלק מפרויקט בינלאומי במימון נאט"ו.

11.8.20

מחקר חדש שערכו חוקרים מבית הספר בהובלת ד"ר מייקל לזר, בשיתוף חוקרים מאיטליה, שוויץ ונורבגיה, מיפה בפעם הראשונה את ההעתקים הגיאולוגים ה"רדודים" בכינרת – מקרקעית האגם ועד לעומק של 2 ק"מ – ומצביע על האזור הצפוני כאזור הפעיל בעשרות השנים האחרונות מבחינה טקטונית.

26.7.2020

ד"ר דבי צוויקל מהחוג לציוויליזציות ימיות התראיינה לכתבה שפורסמה ב Jerusalem Post על הספינה ממעגן מיכאל ואמרה: "לא הצלחנו לקבוע בוודאות מה גרם לספינה לטבוע, אך אנו חושבים שזו הייתה כנראה טעות ניווט" והוסיפה כי, "אנחנו מדברים על ספינה גדולה במיוחד, שנבנתה בקפידה ושמורה להפליא".

23.7.2020

כולנו מכירים את המדוזות אולם המחקר עליהן הוא רק בראשית הדרך. תוצאות ראשוניות מראות כי מדובר ביצורות מתוחכמות ומשוכללות שיכולות אף להביא תועלת לבני האדם. חוקרי בית הספר ד"ר תמר לוטן, פרופ' דרור אנג'ל, ד"ר דור אדליסט מסבירים בכתבה שפורסמה במוסף עיתון הארץ על מחקריהם ועל פיתוחים שונים הקשורים למדוזות.

5.7.2020

מדד שנגחאי, המדרג את האוניברסיטאות בעולם לפי איכות המחקר ונחשב לאחד המדדים העיקריים והנחשבים ביותר, פירסם בדוח שלו לשנת 2020, כי אוניברסיטת חיפה נמצאת בין 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום האוקייאנוגרפיה. 
דירוג שנחאי מתמקד באיכות מחקרית ובוחן מעל לארבעת אלפים מוסדות אקדמיים ולמעלה מחמישים תחומים במדעי הטבע, הנדסה, מדעי החיים, מדעי הרפואה ומדעי החברה. המדד מעניק להם ציונים לפי כמה פרמטרים: מספר המאמרים המפורסמים בנושא, ציטוטים בינלאומיים של מחקרים אקדמיים, שיתוף פעולה בינלאומי במחקר, פרסומים בכתבי העת המובילים וזכיות בפרסים אקדמיים בתחום.

7.7.2020

צוללנים, רחפנים, מיני צוללות בלתי מאוישות ומטוס קל עוקבים אחר נדידתם של נחילים מדוזות ענקיים במסגרת מחקר שמטרתו היא להבין את תהליכי הבקרה הביולוגיים והפיזיקליים על החיים והמוות של המדוזות בים התיכון.

 

5.6.2020

מחקר פורץ דרך של ד"ר טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, בתמיכת ה ERC (המועצה האירופית למחקר), מצא מנגנון באלמוגים שבעזרתו הם מצליחים להתמודד עם התחמצנות מי הים ואיומים אחרים. המחקר יכול לסייע במאמצי שימור שוניות האלמוגים, המשמשים בית ללמעלה מ-25% מהחיים בים.

6.5.2020

כיום ישנן הוכחות מחקריות לכך שניתן להשפיע על האופן שבו חיידקים מפרשים את המידע המועבר אליהם ובכך להטות את התגובה שלהם כמעין "לוחמה אלקטרונית". הדור הבא של התרופות יעשה בדיוק את זה. בכתבה מסבירה ד"ר טל לוצאטו-כנען, מהחוג לביולוגיה ימית, כי בדומה לאדם, גם חייידקים הם יצורים חברתיים החיים במושבות ונמצאים בתקשורת מתמדת עם סביבתם, מגיבים אליה ומשדרים מסרים.

4.5.2020

להקת כרישי סנפירתן, מין שנמצא בסכנת הכחדה בים התיכון, נצפתה ליד חופי אשדוד. וגם: דולפינים תועדו כשהם משתעשעים מול חופי אשקלון. הכרישים וגם הדולפינים מרגישים מול חופי ישראל – ממש כמו בבית: עשרות כרישי סנפירתן זוהו בסוף השבוע לא רחוק מחופי אשדוד על ידי חוקרי תחנת מוריס קהאן לחקר הים מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני.

 

23.4.2020

ד"ר בברלי גודמן-צ'רנוב בכתבה לנשיונל גיאוגרפיק מספרת איך המחקר שהיא עושה היום בחוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס, מתחבר למצגת שהעבירה כילדה בביה"ס היסודי על הנושא האהוב עליה – אסונות.
ד"ר גודמן-צ'רנוב מאמינה שרמזים עתיקים הקבורים מתחת למים יכולים להציל אותנו מאסונות בעתיד. יחד עם צוות המדענים שלה הם הוכיחו כי צונאמי פגע בחופי ישראל לפני אלפי שנים. כתוצאה ממחקריהם פיתחה המדינה בשנת 2014 את תוכנית ההיערכות הראשונה שלה לצונאמי.

21.02.20

בעקבות הזיהום החריג בחופי הים, מבהיר ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי מביה"ס, כי מדובר באירוע מתגלגל שעלול לארוך חודשים: "זה להערכתי האירוע הגדול ביותר מסוג זה בארבעה העשורים האחרונים בחוף הישראלי. זה משהו שטרם ראינו, אירוע שייכתב בספרי ההיסטוריה של האקולוגיה בישראל ואני מקווה שגם בספרי ההיסטוריה של ההתמודדות עם משברים אקולוגים".

19.2.2020

יש בה אלפי גבעות ודיונות, מדרגות ענק של עשרות מטרים ועשרות נהרות, חלק מהם גדולים כמו נהר הנילוס העצום: מחקר חדש, המשותף למכון לחקר ימים ואגמים לישראל, המכון הגיאולוגי וביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה, חושף לראשונה את מבנה קרקעית הים התיכון בשטחם המלא של המים הכלכליים של ישראל.

4.2.2020

במעבדה לדימות ימי בראשות ד"ר טלי טרייביץ מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע"ש האטר, יצרו מודלים תלת מימדיים של שוניות האלמוגים באילת ברזולוציה גבוהה, המאפשרים מחקר אקולוגי ארוך טווח שיבחן את מידת השינויים בשוניות.

30.1.2020

כיום ישנן הוכחות מחקריות לכך שניתן להשפיע על האופן שבו חיידקים מפרשים את המידע המועבר אליהם ובכך להטות את התגובה שלהם כמעין "לוחמה אלקטרונית". הדור הבא של התרופות יעשה בדיוק את זה. בכתבה מסבירה ד"ר טל לוצאטו-כנען, מהחוג לביולוגיה ימית, כי בדומה לאדם, גם חייידקים הם יצורים חברתיים החיים במושבות ונמצאים בתקשורת מתמדת עם סביבתם, מגיבים אליה ומשדרים מסרים.

23.12.2019

נכון להיום, חצי מיליארד מתושבי כדור הארץ סובלים מתזונה לקויה, כאשר הבעיה רק עומדת לצמוח – עד שנת 2050 משאבי הטבע יצטרכו להזין כ-10 מיליארד בני אדם. על רקע האתגרים הצפויים ואי הוודאות האקלימית – הפתרון לבעיית מזון נמצא בים. איך נוכל להפיק הרבה יותר מהאוקיינוסים, באופן בר קיימא?

19.11.2019

בעידן של הכחדת מינים – זה משהו שכדאי שנדע בוודאות. מחקרו של איל מילר בהנחייתו של פרופ' אהוד שפניר מהחוג לציוויליזציות ימיות מביא בשורה.

27.10.2019

היא שאפה לחבר בין המומחיות הטכנולוגית שלה ובין אהבתה לים, והצליחה. הד"ר טלי טרייביץ מובילה פיתוחי מחקר חדשניים בתחום הראייה הממוחשבת התת-ימית. היא בין הראשונים שחנכו את החוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, שם הקימה את מעבדת המחקר המרתקת שלה. היא בין מקימי חברת הזנק לטובת פיתוח הטכנולוגיות החדשות לכדי מוצר יישומי למגוון תחומים ואומרת: "החלום הגדול הוא שהאלגוריתמים שאנחנו מפתחים יהיו בכל מצלמה תת-ימית בעולם"

10.10.2019

צוללת שיוצאת לבדה להפלגה בים ורובוט עם מערכת מצלמות באיכויות גבוהות מאי פעם: הצטרפנו לגיאופיזיקאי ד"ר איציק מקובסקי, וגילינו טכנולוגיות מתקדמות, אהבה אינסופית לים ואת האפשרויות שהוא חושף בפני הסטודנטים אותם הוא מלמד בחוגים למדעים גיאו-ימיים וטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה. "גיליתי שפתחנו את אחד התחומים החשובים ביותר למדינה"

18.9.2019

ישראל היא אומת הסטארט אפ כמעט בכל תחום אפשרי, אבל תחום אחד נשאר לא מפותח דיו – הטכנולוגיה הימית. כל זה משתנה עכשיו עם כמה מהפיתוחים המלהיבים ופורצי הדרך בתחום. הכירו את הדור הבא של עולם היזמות.

11.9.2019

כשאנחנו חושבים על הים, רובנו חושבים בעיקר על קיץ, חופש ובגד ים. אבל יש אנשים שהפכו אותו למקצוע חדשני, מלא גילויים ואתגרים מסעירים – ממחקר על דולפינים ועד ייצור קוסמטיקה. "התחום מתחיל לצבור תאוצה וגם ישראל מתחילה לגלות את מה שבעולם גילו כבר ממזמן – הים הוא משאב אדיר".

28.8.2019

עד שנת 2024 אוכלוסיית העולם תמנה למעלה משמונה מיליארד בני אדם. הגידול העצום באוכלוסייה מביא איתו למיצוי כמעט מוחלט של משאבי האדמה, ולכן בשנים האחרונות חוקרים מחפשים פתרונות לבעיה. יש המשוכנעים כי עתיד האנושות נמצא דווקא בים. הנה שש סיבות מדוע עתיד האנושות נמצא בים.

5.7.2019

הכירו את "מדוזות בעם", אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב.

27.6.2019

לפני כ-550 מיליון שנה, שינה קיפוד הים את התוכנית הגנטית להתפתחות של כלי דם והפך אותה לתוכנית לבניית שלד – כך על פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. החוקרים אומרים כי לגילוי החדש משמעות חשובה, החל מתחום הנדסת החומרים ועד למאבק במחלת הסרטן.

25.6.2019

הפרופסור אילנה ברמן פרנק היא חוקרת ימית חובקת עולם. כראש בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הראשון מסוגו באקדמיה בישראל, היא מדגישה את החשיבות בהשתלבות נשים בענפי המחקר השונים במדעי הים ומספרת על מיזמי מחקר חשובים בחקר הימי שהיא מובילה. התחנה הימית DEEPLEV והמשט הבינלאומי לאיטליה עם סטודנטים ממדינות הים התיכון, הם שניים משיאי הקריירה האקדמית שלה.

21.5.2019

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה כי עשרות הכרישים שמגיעים בכל חורף סמוך לחופי חדרה, מביאים תועלת כלכלית בשווי של כ-4.5 מיליון שקלים לעונה בעקבות אלפי האנשים שמגיעים לצפות בהם. החוקרים הדגישו כי יש צורך לנהל את ענף התיירות המתפתח תוך שמירה על המערכת האקולוגית של הכרישים.

19.3.2019

בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה הסטודנטים לא רק מקבלים הכשרה בטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום – אלא גם יוצאים לפעילויות ייחודיות. 

19.3.2019

מערכת שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים מסוגלת לגלות צבי ים ממרחק של כ-700 מטר ובעלי חיים ימיים אחרים. סדרת ניסויים בבריכה ובים בהם לקחו חלק ארבעה צבי ים שנפצעו בטבע ושוקמו, עברה בהצלחה ותסייע לזהות בזמן אמת צבי ים באזורים רגישים

17.1.2019

עד היום נמצאו שש עצמות בלבד של סלמון מלפני אלפי שנים בפינלנד. כדי לבדוק אם אכן אכלו באותה תקופה את הדגים, פיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה שיטה לזיהוי שרידי הדגים במדורות, שהדליקו בני אדם שחיו באזור הארקטי. 

8.7.2018

משרד הבריאות פרסם בשבוע שעבר המלצה לטיפול בצריבת מדוזה באמצעות חומץ. אבל מסתבר שהחומץ אינו מנטרל את רעלי המדוזה, ואף עלול להחמיר את הכוויה. בקרוב גם האיחוד האירופי ישנה את המלצותיו לטיפול. כך צריך להתבצע הטיפול הנכון

5.7.2018

מחקר קודם קבע כי האזור המזרחי של הים נוצר לפני כ-250 מיליון שנים, אך מחקר חדש של המכון הגיאולוגי, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מעלה כי הים התיכון המזרחי הוא "רק" בן 150 מיליון שנה. המחקר עשוי להשפיע על חיפושי הגז באזורינו

14.5.2018

לגילוי יש חשיבות להבנת תהליך היווצרות שוניות אלמוגים, שהן "יער הגשם" של האוקיינוס, אבל לא פחות חשוב, השלכות לגבי פיתוחים ביו-טכנולוגיים חדישים שקשורים לחידוש עצמות אצל בני אדם

30.11.16

הכתובת, הארוכה ביותר שנתגלתה מתחת למים בישראל, מתייחסת לנציב האימפריה הרומית גרגיליוס אנטיקווס. בעקבות מרד בר-כוכבא החליטו הרומאים לשנות את שם האזור ל"פרובינקיה סוריה-פלסטינה"

26.7.2017

באמצעות שימוש בטכנולוגיות ימיות שטרם נראו בישראל, הודות לשיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת טקסס A&M ניתן יהיה להגיע לקרקעית הים, ולהתריע מבעוד מועד על התפשטות זיהומים ואסונות אקולוגיים שיש בכוחם לפגוע בנו ובמדינות השכנות לנו. אמש הוטל המצוף הראשון בשמורת הטבע אכזיב.

5.6.2017

ד"ר ניקולס וולדמן, מהחוג למדעים גיאו-ימיים, ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני ופרופ' דני נדל, מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, לקחו חלק במחקר שגילה כי לפני כ-11,500 שנה החלו לזרום לאגן ים המלח כמויות גדולות של סחף קרקעי, המעיד על פעילות חקלאית נרחבת שכללה כריתת עצים וביות בעלי חיים, ובמילים אחרות – האדם שינה באופן מהיר ודרמטי את סביבת המזרח התיכון זמן קצר לאחר המהפכה החקלאית ותחילת ההתיישבות האנושית.

עוורים בלב ים: מחיר ההזנחה הפושעת של הים התיכון

10.3.2017

הים התיכון מספק אנרגיה, מזון ומי שתייה לישראל, אך באופן מדהים אף אחד לא טרח עד היום לחקור, למפות ולתעד אותו במידה שתאפשר להגן עליו ועלינו. מסע מעורר חרדה עם החוקר הימי ד"ר דני צ'רנוב מהחוג לביולוגיה ימית, למעמקי המשאב האסטרטגי הכי חשוב והכי נסתר של המדינה.

6.1.2017

אחרי חלומות של 30 שנים ועבודה של שנתיים – הרפליקה של הספינה ממעגן מיכאל יצאה אל הגלים, 2400 שנים אחרי שהספינה המקורית טבעה. ההפלגה הראשונה והמרגשת הוקדשה למי שעמד בראש הפרוייקט, פרופ' יעקב (יק) כהנוב ז"ל מהחוג לציווילזציות ימיות/ צפו בכתבה ששודרה ב"אולפן שישי" בערוץ 2, שעקבה אחרי הפרוייקט המרתק. 

16.11.2017

חוקרים מהפקולטה למדעי הים משתתפים בפרויקט במימון נאט"ו, שנועד להגן על נמלים, אסדות גז וצינורות מפני פגיעה תת מימית. עד כה הצליחה המערכת להבדיל בין צוללים ליונקים ימיים, אך היא צריכה עוד ללמוד להבדיל בין מוקשים לסלעים. המערכת תותקן על צוללת אוטונומית

12.7.2016

הכירו את BUM, מיקרוסקופ תת-מימי חדש שתיעד לראשונה תמונות נדירות של קרבות אלמוגים, אלמוגים ש"מתנשקים" ואצות שגורמות להלבנת האלמוגים. המיקרוסקופ, שפותח בשיתוף ד"ר טלי טרייביץ, ראש המעבדה לדימות תת-ימי בבית הספר, מאפשר לראשונה לצלם באיכות גבוהה תהליכים מיקרוסקופיים שמתרחשים בקרקעית הים וחושף סדרה של סרטים מסקרנים ושל תמונות מרהיבות.

20.11.2015

הבצורת מדאיגה? בעבר זה נמשך מאות שנים. אם חשבתם שהשנה הנוכחית, שמסתמנת כשנת בצורת, מדאיגה, שימו לב לנתון הבא: בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים ברציפות, כך מסביר ד"ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, שניהל קידוח מדעי שנערך בים המלח לפני מספר חודשים.

20.11.2015

בפעם הראשונה בישראל הצליחו חוקרי כרישים מהמעבדה של ד"ר דן צ'רנוב בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה בסיוע חוקר כרישים מסקוטלנד, ללכוד נקבת כריש סנפירתן ולהצמיד לסנפיר הגב שלה משדר לווייני. "המידע חיוני בשביל לאפשר את ההגנה עליהם", אומרת ל-ynet החוקרת עדי ברש, בתקווה לגלות מהיכן מגיעים הכרישים ולאן הם נודדים. "נחמה" שוחררה לים. הנתונים על מסעותיה באזור יגיעו רק בעוד חצי שנה