מרכזים ושותפי מחקר
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון
ראש המרכז: פרופ' אילנה ברמן-פרנק
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון הינו מאגד המורכב משבע אוניברסיטאות מחקר, שתי מכללות ושני מכוני מחקר ממשלתיים, אשר עובדים יחד תחת הובלתה של אוניברסיטת חיפה, על-מנת להתמודד עם מגוון האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים שהפיתוח הימי המאסיבי מעלה. לצד אתגרים אלו קיימות הזדמנויות ייחודיות, אשר המרכז שואף לייצר ולנצל לרווחת מדינת ישראל.
עיקר פעילות המרכז מתבטאת ב:
- פיתוח ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי.
- פיתוח סגל אקדמי- מחקרי ותכניות לימוד בתחום מדעי הים ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים.
- פיתוח בר-קיימא של משאבי הטבע הלאומיים של מדינת ישראל באגן המזרחי של הים התיכון.
המרכז הישראלי לחקר הים התיכון שם כמטרה לקדם את המחקר הימי בישראל, תוך שמירה על מצוינות אקדמית ופיתוח בר-קיימא, אשר יובילו את מדינת ישראל לעצמאות כלכלית ואנרגטית.
פרויקט הלמהולץ לחקר האוקיינוס
מזרח הים התיכון כמערכת מודל מחקרית להבנה ולהתרעה על תגובות האוקיינוס העתידי תחת שינויי אקלים
מעבדה בשיתוף פעולה בין מכון גיאומר GEOMAR הגרמני לחקר האוקיינוס השייך למכוני Helmholtz הנמצא בעיר הנמל קיל שבגרמניה לבין אוניברסיטת חיפה. מטרתה לבחון שינויים המתרחשים בים התיכון בהווה או בעבר כמודל לחקר האוקיינוס העתידי תחת שינויי אקלים. מזרח הים התיכון הוא אחד מהאגנים הימיים הנתונים לשינויים המהירים ביותר על פני כדור הארץ, ומושפעים באופן מיוחד משינויי האקלים ולחצים אנושיים נרחבים. ים תיכון המזרחי ישמש כמערכת התרעה מוקדמת ומודל לבחינת עמידות ורגישות של המערכת האקולוגית של האוקיינוסים העתידיים תחת שינויי האקלים. המעבדה הבינלאומית הלמהולץ שבסיסה הינו באוניברסיטת חיפה ובמזרח הים התיכון (כמעבדה טבעית) משלבת את הניסיון הייחודי של מרכז גיאומר בחקר תהליכים באוקיינוסים גלובליים עם התובנות המעמיקות של אוניברסיטת חיפה על תפקודו של מזרח הים התיכון. מכון גיאומר ואוניברסיטת חיפה ישתמשו בידע ובתשתיות שלהם לחקור שינויים במערכת האקולוגית בים התיכון המזרחי.
את הפרויקט מובילים פרופסור אריק אכטרברג (גיאומר) ופרופסור אילנה ברמן-פרנק (אוניברסיטת חיפה), צוות ליבה של כ-30 חוקרים וסטודנטים מהארץ ומגרמניה חוקר את ההבטים הפיזיקליים, כימיים, גיאולוגיים, פליאואוקיאנוגרפים, אקולוגיים, ביולוגיים וטכנולוגים של מערכת הים התיכון המזרחי. המחקר הרב תחומי משלב בחינה של תהליכים בקרקעית הים למידע על העבר, סקירה של תהליכים בעמודת מים כדי ליידע מה מתרחש בהווה, פיתוחים טכנולוגיים חדשניים ומודלי מחקר כדי לבחון כיצד יראה העתיד של הים התיכון והאוקיינוסים העולמיים.
המעבדה משתמשת במתקנים ברמה עולמית, טכנולוגיות מתקדמות לתצפיות באוקיינוס, מניפולציות ניסיוניות, כלי מחקר, עגינה ארוכת טווח ופריסות של כלי רכב תת-מימיים, מצלמות וחיישנים מימיים חדישים ומודלים של מערכות אקולוגיות ימיות כדי להצליב את הנתונים ולחזות תגובות אפשריות של האוקיאנוס העתידי תחת תרחישים דומים.
מרכז וידרא לחקר ספנות ונמלים
ראש המרכז: פרופ' עמי פדהצור
מאז הקמתו, המרכז ביסס קשרים חזקים עם קהילת הספנות הישראלית והפך למוקד ידע חשוב לחוקרים ואנשי תעשייה. בשנת 1987 עבר המרכז לאוניברסיטת חיפה, שם הוקמה ספרייה ייחודית לספנות, המהווה משאב מרכזי בתחום.
במהלך למעלה מ-50 שנות פעילות, המרכז השלים מעל 150 מחקרים בתחומי הספנות והנמלים, והפך לגורם מוערך בקרב אקדמיה, גופי ממשל והמגזר הפרטי.
המרכז מקדם מחקר ופיתוח בתחום הספנות, וממשיך לשתף פעולה עם משרד התחבורה כדי להשפיע על מדיניות ימית לאומית.
המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון
המרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון (HCMH) מקדם את אוניברסיטת חיפה כמוקד פעילות בינלאומי מוביל של לימודי הים התיכון הקדם-מודרני. פעילויותיו של המרכז מגוונות, ומתרכזות במחקר, למן רמת הדוקטורט ואילך.
המרכז פועל להעצים ולמקד את המחקר באוניברסיטת חיפה, כדי למקם את חוקריה ברשתות מחקר פעילות בארץ ובחו״ל שעניינן ההיסטוריה של הים התיכון. הוא מגייס חוקרים מצטיינים בולטים, ומחזק תוך כך את תחום לימודי הים התיכון בחיפה, כמו גם את תחום לימודי ההיסטוריה עצמם.
בין היתר מדגיש המרכז את חקר אגנו המזרחי של הים התיכון, ומעודד שיתופי פעולה בין-תחומיים בנושאים ים-תיכוניים רחבים יותר, דוגמת מדעים ימיים ואקולוגיה, בהם כבר מיצבה עצמה האוניברסיטה בחזית המחקר.
בין ההזדמנויות שמציע המרכז: העסקת חוקרים בתקן, מלגות דוקטורט ופוסטדוקטורט, קבוצות מחקר בינלאומיות, אירוח חוקרים, כנסים בינלאומיים, פרסומים, סמינרים וסדנאות.
המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת
המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת הוקם על בסיס המעבדה לביולוגיה ימית על שם ה. שטייניץ שנוסדה על ידי האוניברסיטה העברית בשנת 1968. ההטרוגניות הדיסציפלינרית והפרישה של מדעי הים על פני מספר רב של מוסדות אקדמיים, הביאו את המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 1985, לכלל החלטה להפוך את המעבדה ע"ש ה. שטייניץ למכון כלל – אוניברסיטאי. על רקע זה המכון הוקם והוכפף לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה (ות"ת), כשהאוניברסיטה העברית ממשיכה לשאת בבעלות ובפיתוח הפיזי של נכסי המכון. המכון הבינאוניברסיטאי הינו המוסד האקדמי היחיד בישראל, בו שותפות כל האוניברסיטאות, שתקציבו ומערך ניהולו נקבעים ישירות על ידי ות"ת.
פעילויות המחקר וההוראה של המכון הבינאוניברסיטאי מתפרשות על פני כלל הספקטרום של מדעי הים וכוללות אקולוגיה, אוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקאלית וביולוגית, איכטיולוגיה, ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולארית וטוקסיקולוגיה.
המכון ללימודי ים על שם רקאנטי
המכון ללימודי ים על שם רקנאטי באוניברסיטת חיפה, הוקם ב 1972 מגשר מאז ועד היום בין מחקר מתחום מדעי הרוח לבין מדעים מדוייקים וטכנולוגיה במחקרים הנערכים בו ובמחקרים המשותפים שלו עם מוסדות מחקר אחרים בישראל ומחוץ לה. המכון מוציא לאור את המגזין התקופתי "R.I.M.S. News". סדנת המכון מופקדת על מילוי דרישות החוקרים והמחקר וביצוע הפעילות התת ימית.
חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל)
חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) היא חברה ממשלתית שהוקמה ב – 1967 על מנת ליצור ידע לצורך ניצול מושכל ושימור של משאבי הים, החופים והמים של ישראל. חיא"ל עוסקת במחקר ופיתוח בתחומי מדעי הים (אוקיאנוגרפיה), מדעי האגמים (לימנולוגיה) וחקלאות ימית וביוטכנולוגיה.
