בשבוע שעבר הסתיים קורס ההתמחות המעשית בתואר שני בביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת, בשיתוף עם קהילת החדשנות AquaculTech. הקורס, שנערך בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בשדות ים, אפשר לסטודנטים להתנסות באופן מעשי בעבודתן של חברות מובילות בתחום.
הסטודנטים שלנו יצאו לסיור לימודי לאורך חופי חיפה במסגרת הקורס "Science, Art and Education for Understanding Environmental Issues" בהובלת פרופ' מייקל לזר (החוג למדעים גאו-ימיים) ופרופ' דניאל שר (החוג לביולוגיה ימית).
החוג למדעים גיאו-ימיים יצא להפלגה לימודית ראשונה מאז הפסקת האש בלבנון, על סיפונה של ספינת המחקר "בת גלים". ההפלגה, בהובלת ד"ר מור כנרי, התמקדה באיסוף נתונים גיאופיזיים מ"הפרעת דור" מול חופי ישראל.
מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובהשתתפות הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, פיתח מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה. המחקר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק כחלק ממאמץ מדעי גלובלי, מציג מערכת שמזהה ומסווגת במדויק את ה"קודות" – רצפי הנקישות הייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום ברורים בין זוגות לווייתנים – הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים, בדומה לדו-שיח אנושי.
החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.
חוקרי/ות תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר, ביצעו לראשונה בישראל בדיקת אולטרסאונד בכרישה עפרורית, וגילו שהיא נמצאת בשלב מתקדם של היריון.
ד”ר לוצאטו כנען, יצאה בראשית ינואר 2025 למסע יוצא דופן באנטרקטיקה, כחלק ממשלחת מחקר בינלאומית. במהלך המסע, היא התיידדה עם להקות לווייתנים ופינגווינים, רעדה בסערת שלג, נבהלה מקולות נפץ פתאומיים של קרחונים נמסים, ובכתה מרחוק מהתרגשות על שחרור חטופים מעזה.
פרופ׳ טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית שבה לאחרונה מביקור מחקרי מרתק באי מוראה (Moorea) שבפולינזיה הצרפתית. הביקור נערך במסגרת מחקר פורץ דרך של הדוקטורנט פיאריק הרני, שמוביל מחקר חדשני על אלמוגים מסוג Pocillopora. המחקר מתבצע כחלק ממענק יוקרתי של הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה״ב (BSF Climate Solutions).
פרופ' סמדר בן טבו דה לאון והצוות שלה מהמעבדה לחקר הבקרה והאבולוציה של התפתחות עוברית בחוג לביולוגיה ימית, הצליחו לפענח תעלומה מדעית מרתקת במחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין היוקרתי PNAS. המחקר חשף דמיון מפתיע בין תהליכי יצירת השלד בעוברי קיפודי ים לבין התפתחות העצם באדם.
שיר ששון, דוקטורנטית בביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים, זכתה בפרס ההרצאה המצטיינת של המאסטרנטים בכנס ה-61 של העמותה לזואולוגיה – כאחת משני הזוכים! במהלך הכנס הציגה שיר את מחקרה פורץ הדרך, המתמקד בהשבה לטבע של צבי ים לאחר שיקום, תוך שימוש בנתונים משדרים לווייניים למחקר התנהגותי. המחקר, שבוצע בהנחיית פרופ' דן צ'רנוב וד"ר יניב לוי, מהווה חלק מתזת המאסטר שלה וזכה לתשבחות רבות בזכות מקצועיותה והדרך המרתקת שבה הוצג.
