הנה כמה מהסיבות:
– חוקרי/ות בית הספר שותפים בכירים בפרוייקט יוצא הדופן Project CETI, שמבקש להבין את שפת הראשתנים (לווייתני זרע) ולאפשר בפעם הראשונה תקשורת בין מינית. פרופ' דני צ'רנוב ופרופ' רועי דיאמנט מובילים את חלקה של האוניברסיטה בפרוייקט השאפתני, בו שותפים חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, בין היתר מהארווארד, ברקלי, MIT, אוקספורד ועוד.

– פרופ' טלי מס וד"ר שני לוי מהחוג לביולוגיה ימית פרסמו מחקר בכתב העת היוקרתי Cell, שיצר למעשה "אטלס גנטי" של אלמוגים בוני שונית, המאפשר לחוקרים וחוקרות מכל העולם לחקור את הגנטיקה של האלמוגים הללו – המהווים את "יערות הגשם" של האוקיינוסים.

– פרופ' אילנה ברמן־פרנק, ראשת בית הספר, מובילה צוות של 15 חוקרים בשיתוף עם Geomar Helmholtz-Zentrum für Ozeanforschung Kiel לבחינת ההשפעות של שינויי האקלים בים התיכון, אשר יכולים לשמש כמערכת מודלים של אזהרה מוקדמת לאוקיינוסים ברחבי העולם.

– תחנת מוריס קאהן לחקר הים מפעילה את פרוייקט טורפי העל, שמוביל את מחקר הכרישים בישראל ויערה גרוסמרק, בוגרת החוג לביולוגיה ימית ובוגרת HIL Fund של המרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה, היא אחת ממייסדות עמותת עמותת כרישים בישראל.

הציון והדירוג הסופי במדד נקבע בעיקר על פי איכות המחקר בתחומים הקשורים ליעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, כמו גם לפי תוכניות לימוד ופעילויות סטודנטיאליות, מעורבות ציבורית, והתנהלות פנימית של המוסד. בכך, מתאר מדד האימפקט את ההשפעה הממשית של אוניברסיטת חיפה על הסוגיות הבוערות שנמצאות על סדר היום של האנושות. ביה"ס ימשיך להשקיע ולקחת חלק פעיל במחויבות של כולנו לפיתוח בר קיימא של העולם שלנו.