מן התקשורת

20.01.25

פיתוח הרובוט הימי לניטור אוכלוסיות דגים בצורה אוטומטית ומדויקת, שפותח במעבדה לאקוסטיקה וניווט תת מימי בחוג לטכנולולגיות ימיות בהובלת ראש המעבדה פרופ' רועי דיאמנט, ממשיך לעורר סקרנות תקשורתית. פרופ' דיאמנט ושלומי דהן התראיינו בתוכניתו של דני רופ הדבר הבא בערוץ הכלכלה (ערוץ 10).

17.01.25

מאז שנת 2020 לא נראו בחופי אילת מדוזות מסוג ירחית ארבע-קשתות (אורליה כחולה). השבוע באילת פגש פקח רשות הטבע והגנים במדוזה הידידותית שאינה צורבת. ד"ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים התראיין בידיעות אחרונות ובאתר YNET.

13.01.25

בעקבות הדיווחים המדאיגים מאתמול על תושבי רצועת עזה שתיעדו את עצמם אוכלים דולפין וכריש מוגנים, ד"ר זיו צמח-שמיר, מנהל תחום הניטור בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר, מסביר בראיון מיוחד ל- ynet : 'דולפין שמגיע לחוף הוא לרוב חיה חולה או גוססת – ממש לא משהו שהייתם רוצים למצוא בצלחת שלכם!'
כמוסד מוביל בחקר הים התיכון, וכפי שציין ד"ר צמח-שמיר: 'בהתאם למחויבותנו לשמירה על האקולוגיה של הים התיכון, אנו רואים חשיבות רבה בהגנה על המינים המוגנים והטבע הימי. כל פגיעה במינים אלה פוגעת במערכת האקולוגית כולה.'

12.01.25

פרופ' רועי דיאמנט והצוות שלו במעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-מימי, פיתחו רובוט ימי חדשני שיסייע בפתרון משבר הדיג העולמי. הרובוט מנטר להקות דגים באופן אוטומטי ומדויק בעזרת טכנולוגיה אקוסטית מתקדמת. הוא פועל באנרגיה סולארית ויכול לעבוד ברציפות עד 5 ימים, מבלי לגרום ל"זיהום רעש" שפוגע באיזון האקולוגי.
הפיתוח נוסה בהצלחה בישראל, קרואטיה ובאגם מלאווי שבאפריקה, שם הוא מסייע בניטור מינים ייחודיים ותומך בניהול בר-קיימא של משאבי הדגה – תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ובינלאומיות.
ומה הלאה? אנו פועלים להטמעת הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו גם בישראל, כדי לסייע בשמירה על שמורות הטבע הימיות שלנו ולחזק את ניהול משאבי הים המקומיים.

1.1.2025

ד"ר טל לוצאטו כנען נסעה עד לאנטארקטיקה כדי לחקור לעומק את אהבתה הגדולה: אצות • בריאיון, היא מספרת איך מין האורגניזמים העתיק הפך אותנו ליצורים אנושיים ונושמים • מסבירה מדוע כבר יש לנו פתרון להתחממות הגלובלית • ומספרת על התגובות שהגיעו לאחר שהניפה את דגל ישראל ותמונות החטופים בקוטב הדרומי: "הכתף הקרה לא התקבלה מנציגי טורקיה או סעודיה, אלא דווקא ממדינות כמו קוסטה ריקה ואירלנד"

31.12.24

פרופ' סמדר בן טבו דה לאון והצוות שלה מהמעבדה לחקר הבקרה והאבולוציה של התפתחות עוברית בחוג לביולוגיה ימית, הצליחו לפענח תעלומה מדעית מרתקת במחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין היוקרתי PNAS.
המחקר חשף דמיון מפתיע בין תהליכי יצירת השלד בעוברי קיפודי ים לבין התפתחות העצם באדם. החוקרים זיהו מעגל חישה מכני זהה שפועל בשני היצורים – מזהה את קשיות השלד ושולט בצמיחתו. מדובר בתגלית פורצת דרך המספקת הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ופותחת דלת למחקר מחלות הסתיידות ולפיתוח טיפולים רפואיים חדשניים.