תרומת קרן הלמסלי לטובת חקר הים התיכון

הודות לתרומת קרן ליאונה והארי הלמסלי התאפשר חקר הים התיכון ויצירת בסיס ידע ומוקד בינלאומי בנושא פיתוח ומחקר הים. עיקר הפעילות מתבטאת בשיפור התשתיות הנדרשות למחקר הימי, עידוד שיתופי פעולה רב-תחומיים, פיתוח סגל אקדמי-מחקרי, פיתוח תכניות לימוד בתחום מדעי הים ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים, על ידי ציוד מחקרי מתקדם, כולל רכבים בלתי מאויישים המיועדים לפעילות במים עמוקים עד 3000 מטר. 

כחלק מפעילות, הודות לתרומה, הוקמה תחנה ימית למחקרים במים הרדודים ממנה מתבצע ניטור ומעקב ארוך טווח אחר הסביבה הימית. בנוסף נרכשו רכבים תת ימיים לא מאויישים המהווים תשתית למחקר בים העמוק.
אוניברסיטת חיפה משתפת פעולה עם האיגוד הבינלאומי לקידוחים ימיים ועם גופי מחקר בארצות הברית, קנדה, קפריסין, איטליה, ספרד ואחרים. 

רקע
הסביבה הימית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי העניין במחקר בשל חשיבותה המדעית, היישומית והשלכותיה הסביבתיות הכלכליות והמשפטיות.
גילוי מאגר הגז הטבעי מול חופי ישראל וההחלטות לפתח תשתיות ימיות מגוונות מפנים את תשומת הלב הלאומית למים הכלכליים הישראלים בים התיכון ומציבים בפני ישראל אתגרים חסרי תקדים. אתגרים אלה מחייבים ארגון מחדש של הפעילות המדעית-אקדמית בתחום המחקר הימי תוך שילוב מרבי של הגורמים המעורבים בנושא.

נושאי המחקר הימי הם רבים וחובקים תחומי ידע מגוונים אשר משפיעים זה על זה, באופן הדורש גישה רב-תחומית וציוד מתאים: מבנה קרקעית הים ומה שתחתיה, חיפוש מקורות אנרגיה (נפט, גז), שינויי מפלס גלובליים והקשר לתמורות אקלימיות כיום ובעבר הגיאולוגי, השפעה על החופים (כגון קריסת מצוקים), התפלת מי ים והשפעה על הסובב האנושי בהווה ובתקופות ארכיאולוגיות. מעל 50% מאוכלוסיית העולם חיה בקרבת הים ומתפרנסת ממשאביו במגוון אופנים – החל מדייג, כריית חולות, הפקת נפט וגז, תחבורה וכו'. עם גידול האוכלוסייה עולה גם הלחץ לניצול משאבי הים. תרומת קרן הלמסלי ניתנה לטובת יצירת בסיס לאומי למחקר הים, העסקת כוח אדם מיומן לתפעול ותחזוקה של ציוד אוטונומי ורובוטי והבטחת נגישות לציוד עבור כלל הקהילייה המחקרית בישראל.