בית הספר למדעי הים זוכה למקום מכובד בדירוג האימפקט של Times Higher Education לשנת 2025, עם הישג מרשים במיוחד במקום ה-27 בעולם בתחום הגנה על הסביבה הימית.
השנה דורגו כ-2,400 אוניברסיטאות מרחבי העולם על פי תרומתן לקידום קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית, בהתאם ל-17 יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs).
הדירוג הגבוה משקף את מחויבות בית הספר למחקר ימי מוביל, שמירה על הסביבה הימית וחדשנות בתחום הקיימות, עם השפעה אמיתית על עתיד הים התיכון והאוקיינוסים.

ד"ר דריה אקנייאק מהחוג לטכנולוגיות ימיות השתתפה לאחרונה באירוע חגיגי לציון 14 שנות פעילות תוכנית המנטורינג באוניברסיטת גרייפסוולד שבגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והמוערכות באירופה.
במהלך השנתיים האחרונות שימשה ד"ר אקנייאק כמנטורית לדוקטורנטיות במסגרת התוכנית היוקרתית, שמטרתה לקדם נשים בקריירה המדעית דרך ליווי אישי, חיזוק קשרים מקצועיים ופריצת חסמים בעולם האקדמיה.

מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובהשתתפות הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, פיתח מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה.
המחקר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק כחלק ממאמץ מדעי גלובלי, מציג מערכת שמזהה ומסווגת במדויק את ה"קודות" – רצפי הנקישות הייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת.
התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום ברורים בין זוגות לווייתנים – הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים, בדומה לדו-שיח אנושי.

גאים לבשר על סיומה המוצלח של השנה הראשונה של החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת.
בעוד שהסטודנטים מתחילים לעבוד על עבודות התזה שלהם במגוון תחומים מרתקים – כולל גידול אצות, מחלות דגים בחקלאות ימית, מניעת התנגשות לווייתנים בספינות, מתכות כבדות בסביבה הימית, מזהמים למיניהם, שיפור יעילות של מתקנים לגידול בעלי חיים ימיים ואף שימוש בבינה מלאכותית בסביבה הימית – זה הזמן להודות לסגל שהוביל את החוג בשנתו הראשונה.

דרוש/ה דוקטורנט/ית
למעבדה לתהליכי התפתחות ואקולוגיה מולקולרית בצורבים
בהובלת פרופ' תמר לוטן, החוג לביולוגיה ימית
לפרטים נוספים ומשלוח קו"ח : lotant@univ.haifa.ac.il

טובה נרר, מוסמכת החוג לביולוגיה ימית, זכתה בפרס הדיקן ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה לשנת תשפ"ה, על עבודת מחקר מצטיינת (תזה) שכתבה בהנחיית פרופ' סמדר בן-טבו דה-לאון.

העבודה, שנשאה את הכותרת:
"מסלול איתות שמור, תוצאה שונה: תפקיד מסלול האיתות ERK בהתארכות השלד של קיפוד ים",
הוכרה בשל מצוינות מחקרית, איכות אקדמית ותרומה משמעותית לידע המדעי.

במקביל, מאמר בהובלתה של טובה פורסם לאחרונה בכתב העת DEVELOPMENT, והיא אף נמנית עם כותבי מאמר נוסף שפורסם ב-PNAS.

אנו גאים בהישגיה המרשימים של טובה, ומודים לפרופ' סמדר בן-טבו דה-לאון על ההנחיה המחקרית המקצועית והמעוררת השראה.

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.

בתאריך 28.5.25 התכנסו סטודנטים, חברי סגל, משפחות ואורחים במעמד חגיגי לרגל טקס הסיום של תלמידי התואר השלישי בבית הספר למדעי הים.
הטקס המרשים והמכובד ציין את שיאה של מסכת ארוכה של לימודים, מחקר ועבודה קשה. הדוקטורנטים הבוגרים השלימו מחקרים חדשניים בתחומים שונים של מדעי הים, תוך תרומה משמעותית להבנה המדעית של הסביבה הימית.

אנו מברכים את הבוגרים החדשים על הישגיהם המרשימים ומאחלים להם הצלחה רבה בהמשך דרכם המקצועית והאקדמית. יודעים שהעתיד של מדעי הים נמצא בידיים טובות!

בית הספר למדעי הים מברך בגאווה רבה את ד"ר דריה אקיינאק מהחוג לטכנולוגיות ימיות, שזכתה בפרס קריל היוקרתי לשנת 2025. הפרס, הנחשב לאחד המכובדים ביותר לחוקרים מצטיינים בראשית דרכם, מוענק מדי שנה על ידי קרן וולף ומשפחת קריל לחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות.

דרוש/ה דוקטורנט/ית
למעבדה לתהליכי התפתחות ואקולוגיה מולקולרית בצורבים
בהובלת פרופ' תמר לוטן, החוג לביולוגיה ימית
לפרטים נוספים ומשלוח קו"ח : lotant@univ.haifa.ac.il

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.

הכינוס האקדמי השנתי ה-11 של החוג לביולוגיה ימית, בראשות של פרופ’ סמדר בן טבו דה-לאון, נערך ביום חמישי, 5 ביוני, בקמפוס האוניברסיטה – והיה מלא חיים, רעיונות והשראה. לכינוס הגיעו כ-90 משתתפים – סטודנטים לתארים מתקדמים, ראשי ומנהלי מעבדות, עמיתי מחקר ונציגים משש חברות שנתנו חסות לאירוע.

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.

סטודנטים בתכנית לתואר שני באסטרטגיה ימית יצאו השבוע לסיור לימודי מקיף בעכו העתיקה, במסגרת הקורס "ההיסטוריה הימית העולמית" בהנחיית פרופ' חסן חליליה.
הסיור החל בארוחת צהריים קבוצתית, שהוות הזדמנות לחיזוק הקשרים החברתיים בין הסטודנטים. לאחר מכן, המשיכו המשתתפים לסיור מונחה במתחם הטמפלרים, שם התוודעו לתולדות עכו העשירים לאורך התקופות ההיסטוריות השונות – הביזנטית, האסלאמית, הצלבנית, האיובית והממלוכית.
נקודת השיא של הסיור היתה הפלגה ימית לאורך חומות עכו על סיפון ספינת "נסיכת הים", שאורגנה בידי הסטודנט צבי כפיר. ההפלגה אפשרה לסטודנטים לחוות את ההיסטוריה הימית של העיר מפרספקטיבה ימית ייחודית.
הסיור הסתיים בביקור לימודי במכון להכשרה ימית, מוסד חשוב המכשיר את הדור הבא של קציני הצי הסוחר הישראלי, ומהווה חלק מהתשתית הימית הלאומית.
פעילות זו מדגימה את הגישה הרב-תחומית המאפיינת את התכנית לתואר שני באסטרטגיה ימית, המשלבת למידה תיאורטית עם חוויה מעשית בשטח.

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.

בית הספר למדעי הים גאה לקחת חלק בזכייה כפולה בתחרות האוניברסיטאית "באנו לשפר" לקידום קמפוס ירוק – יוזמה המעודדת חדשנות סביבתית וחברתית בקרב חברי סגל האוניברסיטה.

במסגרת הקורס הייחודי "מסע ים" בתוכנית לתואר שני באסטרטגיה ימית, יצאנו השבוע לשייט לימודי נוסף בים התיכון – חוויה אינטנסיבית של למידה, חקר והתבוננות.

המאמר המדעי המסכם את התכנית האסטרטגית לשימור 30% מהים העמוק של ישראל פורסם בכתב העת היוקרתי Ocean and Coastal Management – ואנו גאים להיות שותפים בו.

המאמר, ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף פעולה מדעי משמעותי של חוקרי בית הספר למדעי הים, מתאר תהליך תכנוני חדשני: פיתוח רשת של עשר שמורות ימיות בתחום המים הכלכליים של ישראל בים התיכון. מדובר בצעד מרכזי לקראת עמידתה של מדינת ישראל ביעדי תכנית 30×30 של האו"ם (הגנה על 30% מהמרחבים הימיים עד 2030), וכן ביעד SDG 14 לשמירה על הסביבה הימית.

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.