מרב גלבוע, דוקטורנטית בחוג לביולוגיה ימית בביה"ס, משתפת את חוויותיה והתובנות שצברה במהלך הפלגת המחקר על ספינת METEOR, שנערכה לפני כשנה. במסגרת מחקרה החדשני, היא בוחנת כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון במזרח הים התיכון – תחום קריטי להבנת הדינמיקה של מערכות אקולוגיות ימיות.

ברכות חמות לד"ר אורן גל מהחוג לטכנולוגיות ימיות, שזכה במענק מטעם רשות החדשנות עבור הפרויקט "קבלת החלטות לנחילים בעזרת מחשוב נוירומורפי".

במעבדת כימיה של מים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, אנו עוקבים באופן פעיל אחר דינמיקת הנוטריינטים כחלק ממחקר מתמשך. עבודה זו מתבצעת במסגרת פרויקט EMS FORE (Eastern Mediterranean Sea as a Model for Future Ocean Research), במטרה להעמיק את ההבנה שלנו על תהליכים ביוגיאוכימיים בסביבה ימית המשתנה במהירות.התצפיות האחרונות שלנו מספקות נתוני רקע לקראת ההפלגה הקרובה של ספינת המחקר METEOR , עם דגש על התחנה בעומק 800 מטר (N800) ואתרי החתך הימי של שדות-ים. מחקר זה חיוני לתיעוד תנאי הבסיס ולזיהוי מגמות בזמינות וניצול הנוטריינטים.

פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, ביחד עם הדוקטורנט דר גולומב, מובילה מחקר מרתק בשיתוף פעולה בינלאומי עם פיורלה פרדה וגרייס סאבא מאוניברסיטת רטגרס (ארה״ב).

בשבוע שעבר הסתיים קורס ההתמחות המעשית בתואר שני בביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת, בשיתוף עם קהילת החדשנות AquaculTech. הקורס, שנערך בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בשדות ים, אפשר לסטודנטים להתנסות באופן מעשי בעבודתן של חברות מובילות בתחום.

הסטודנטים שלנו יצאו לסיור לימודי לאורך חופי חיפה במסגרת הקורס "Science, Art and Education for Understanding Environmental Issues" בהובלת פרופ' מייקל לזר (החוג למדעים גאו-ימיים) ופרופ' דניאל שר (החוג לביולוגיה ימית).

החוג למדעים גיאו-ימיים יצא להפלגה לימודית ראשונה מאז הפסקת האש בלבנון, על סיפונה של ספינת המחקר "בת גלים". ההפלגה, בהובלת ד"ר מור כנרי, התמקדה באיסוף נתונים גיאופיזיים מ"הפרעת דור" מול חופי ישראל.

החברה להגנת הטבע בשיתוף תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים, יוצאות ביוזמה חדשה לאיסוף מידע מהציבור הרחב על דגים מתים ופצועים בחופי הים התיכון.

מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובהשתתפות הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, פיתח מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה. המחקר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק כחלק ממאמץ מדעי גלובלי, מציג מערכת שמזהה ומסווגת במדויק את ה"קודות" – רצפי הנקישות הייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום ברורים בין זוגות לווייתנים – הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים, בדומה לדו-שיח אנושי.

החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.