מעבדות החוג למדעים גיאו-ימיים
מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה עם תעשיות מובילות מאפיינים את בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני. הלימודים משלבים תיאוריה עם עבודת שטח, צלילה והפלגות מחקר, ומציעים חוויית לימודים מקיפה וייחודית
למה ללמוד אצלנו?
מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה עם תעשיות מובילות מאפיינים את בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני. הלימודים משלבים תיאוריה עם עבודת שטח, צלילה והפלגות מחקר, ומציעים חוויית לימודים מקיפה וייחודית
תחנת מוריס קאהן לחקר הים – מעבדה טבעית בלב הים התיכון
תחנת מוריס קאהן לחקר הים ממוקמת בקיבוץ שדות ים ומתמקדת במחקר אקולוגי של הים התיכון המזרחי. התחנה מצוידת בסירת מחקר, מעבדות, ציוד צלילה מתקדם ומכשור מדעי לאיסוף וניתוח נתונים. סטודנטים מבצעים כאן קורסי שטח, מחקרי תזה וצלילות מדעיות.
פריצת דרך מדעית: נחשף סוד ההישרדות של אלמוג שייחודי לים התיכון
מחקר חדש של ביה"ס למדעי הים וחוקרים מברצלונה מגלה כיצד אלמוג האבן אוקולינה פטגוניקה פיתח מנגנוני הישרדות ייחודיים, המאפשרים לו לשגשג גם בטמפרטורות קיצוניות ולשרוד ללא האצות השיתופיות שבתוכו. הממצאים, שפורסמו ב-Nature, מציבים את המין כמודל מרכזי להבנת עתיד האלמוגים בעידן ההתחממות הגלובלית.
מחקר חדש: המים הכלכליים של ישראל הפכו לאחד ממאגרי הפלסטיק הגדולים בעולם
מחקר פורץ דרך שנערך בשיתוף בין חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) ובית הספר למדעי הים חושף ממצאים מדאיגים: קרקעית הים התיכון מול חופי ישראל מכילה אחת מצפיפויות הפלסטיק הגבוהות בעולם – עד 5,354 פריטים לקילומטר רבוע.
מחקר: בניגוד לעבר, שיטפונות בנחל קדרון גורמים לזיהום פלסטיק נרחב בחופי ים המלח
מחקר של חוקרי בית הספר למדעי הים חושף כיצד פסולת שמקורה בשטפונות נחל קידרון מצטברת בטראסות החוף של ים המלח מאז שנת 2000, מתפרקת למיקרופלסטיק בתנאי האקלים הקיצוניים, ועלולה להותיר סימן גיאולוגי מתמשך לפעילות אנושית באזור.
מחקר חדש: חשופית ייחודית בים התיכון עשויה להשפיע על נחילי המדוזות
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Zoology, צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה חשף תופעה ייחודית בעולם החי.
במחקר השתתפו ד"ר הילה דרור ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות וממכון רקנאטי ללימודי ים, לצד פרופ' תמר לוטן מהחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים.
מנגנון הפעימה באלמוגים – מחקר חדש מהחוג לביולוגיה ימית ב-PNAS
המחקר של פרופ' תמר לוטן חושף מנגנון ייחודי ליצירת תנועה קצבית באלמוג הרך Xenia umbellata, מין שקיים בים מזה כחצי מיליארד שנה.
למען הדגים והסביבה: הפיתוח הישראלי שנלחם בשיטת הדיג הבלתי חוקית
במעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, פרופ' רועי דיאמנט וצוותו פיתחו שתי מערכות חדשניות שמזהות פיצוצים תת-ימיים בזמן אמת, מאתרות את המיקום ושולחות התרעה לגורמי האכיפה – והכול בעלות נמוכה שמאפשרת פריסה רחבה גם באזורים עם אתגרי אכיפה.
המערכות נוסו בהצלחה בפיליפינים והובילו למעצרים בשטח, כולל תפיסת סירת דיג עם חומרי נפץ בזמן אמת.
📖 לקריאת הכתבה המלאה ב-Ynet: לחצו כאן
מחקר חדש חושף כיצד החמצת אוקיינוסים משפיעה על שלד האלמוגים
מחקר חדש שנערך במעבדת הביומינרליזציה והפיזיולוגיה של אלמוגים בהובלת פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, בשיתוף צוות בינלאומי, בחן כיצד משפיעה החמצת אוקיינוסים על השלב המוקדם ביותר של יצירת שלד האלמוגים.
