מחקר חדש של ביה"ס למדעי הים וחוקרים מברצלונה מגלה כיצד אלמוג האבן אוקולינה פטגוניקה פיתח מנגנוני הישרדות ייחודיים, המאפשרים לו לשגשג גם בטמפרטורות קיצוניות ולשרוד ללא האצות השיתופיות שבתוכו. הממצאים, שפורסמו ב-Nature, מציבים את המין כמודל מרכזי להבנת עתיד האלמוגים בעידן ההתחממות הגלובלית.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Zoology, צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה חשף תופעה ייחודית בעולם החי. במחקר השתתפו ד"ר הילה דרור ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות וממכון רקנאטי ללימודי ים, לצד פרופ' תמר לוטן מהחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים.
המחקר של פרופ' תמר לוטן חושף מנגנון ייחודי ליצירת תנועה קצבית באלמוג הרך Xenia umbellata, מין שקיים בים מזה כחצי מיליארד שנה.
מחקר חדש שנערך במעבדת הביומינרליזציה והפיזיולוגיה של אלמוגים בהובלת פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, בשיתוף צוות בינלאומי, בחן כיצד משפיעה החמצת אוקיינוסים על השלב המוקדם ביותר של יצירת שלד האלמוגים.
מחקר חדש ממעבדת הביומינרליזציה ופיזיולוגיה של אלמוגים של פרופ' טלי מס, בהובלת הדוקטורנטית פדריקה סקוקיה ובשיתוף אוניברסיטת רוד איילנד והמכון למחקר ימי של הוואי, בדק את גבולות הסבילות של אלמוגים צעירים – בשלב הרגיש ביותר בחייהם.
המאמר המדעי המסכם את התכנית האסטרטגית לשימור 30% מהים העמוק של ישראל פורסם בכתב העת היוקרתי Ocean and Coastal Management – ואנו גאים להיות שותפים בו. המאמר, ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף פעולה מדעי משמעותי של חוקרי בית הספר למדעי הים, מתאר תהליך תכנוני חדשני: פיתוח רשת של עשר שמורות ימיות בתחום המים הכלכליים של ישראל בים התיכון. מדובר בצעד מרכזי לקראת עמידתה של מדינת ישראל ביעדי תכנית 30x30 של האו"ם (הגנה על 30% מהמרחבים הימיים עד 2030), וכן ביעד SDG 14 לשמירה על הסביבה הימית.
ברכות לפרופ' אילנה ברמן פרנק , כמו גם לפרופ' איציק מקובסקי ופרופ' ברק חרות, על זכייתם במענק יוקרתי מטעם ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) למוקד מחקר ימי. המחקר החדשני, בשיתוף חוקרים נוספים מביה"ס - פרופ' רועי דיאמנט וד"ר יואב להן, ביחד עם צוות רב-תחומי ממוסדות מחקר מובילים בישראל, יתמקד בפיתוח ורישות של תשתיות מחקר ימי מתקדמות בכדי לגשר על פערי המידע הקיימים להבנת ההשפעות ארוכות הטווח של שינויי האקלים על אגן הלבנט הדרום-מזרחי של הים התיכון. זהו ידע חיוני הנדרש למקבלי ההחלטות ובסיס לניהול בר-קיימא של הסביבה הימית שלנו ולהתמודדות עם אתגרי העתיד. הפרויקט מדגיש את החשיבות בשיתופי פעולה רחבים בין חוקרי הים בישראל ואת המעמד המוביל של ביה"ס למדעי הים ואוניברסיטת חיפה בחזית המחקר הימי ומחזק את תפקידנו המרכזי בשמירה על עתיד הים התיכון.
השבוע קיימנו אירוע מיוחד שחיבר את כל הקהילה שלנו - חוקרים, סטודנטים ומתעניינים התכנסו יחד למפגש חווייתי ומעשיר. היה מרתק לראות את החיבורים המפרים שנוצרו בין כל חברי קהילת ביה"ס, השותפים לחזון משותף של יצירת שינוי באמצעות מחקר ימי. שיא הערב היה הרצאתו המרתקת של פרופ' איאן קוזין על מחקרו פורץ הדרך בניתוח התנהגות קולקטיבית של בעלי חיים. המחקר הציג תובנות מעמיקות על עקרונות התנהגותיים החוצים מערכות אקולוגיות שונות, המבוססים על תצפיות מדויקות ומודלים חדשניים. ההרצאה המבריקה גישרה בין תחומי ידע מגוונים, הייתה מתובלת בהומור ועוררה התלהבות רבה בקרב הקהל, כפי שהשתקף במספר השאלות הרב שהופנו למרצה בסיומה. פרופ' קוזין משתף פעולה עם ד"ר אורן גל מהחוג לטכנולוגיות ימיות במסגרת מחקר זה.
מרב גלבוע, דוקטורנטית בחוג לביולוגיה ימית בביה"ס, משתפת את חוויותיה והתובנות שצברה במהלך הפלגת המחקר על ספינת METEOR, שנערכה לפני כשנה. במסגרת מחקרה החדשני, היא בוחנת כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון במזרח הים התיכון – תחום קריטי להבנת הדינמיקה של מערכות אקולוגיות ימיות.
במעבדת כימיה של מים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, אנו עוקבים באופן פעיל אחר דינמיקת הנוטריינטים כחלק ממחקר מתמשך. עבודה זו מתבצעת במסגרת פרויקט EMS FORE (Eastern Mediterranean Sea as a Model for Future Ocean Research), במטרה להעמיק את ההבנה שלנו על תהליכים ביוגיאוכימיים בסביבה ימית המשתנה במהירות.התצפיות האחרונות שלנו מספקות נתוני רקע לקראת ההפלגה הקרובה של ספינת המחקר METEOR , עם דגש על התחנה בעומק 800 מטר (N800) ואתרי החתך הימי של שדות-ים. מחקר זה חיוני לתיעוד תנאי הבסיס ולזיהוי מגמות בזמינות וניצול הנוטריינטים.
