מחקר חדש בהובלת פרופ' בברלי גודמן-צ'רנוב: יצור ימי זעיר כארכיון אקלימי לשיטפונות במדבר
מחקר חדש מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני מראה כי יצור ימי זעיר במפרץ אילת משמר בקונכייתו את החותם הכימי של שיטפונות מדבריים – כלי חדש לשחזור היסטוריית האקלים באזורים צחיחים.
אירועי שיטפון במדבר מביאים עמם כמויות גדולות של מים מתוקים הזורמים אל מפרץ אילת ונעלמים מעל פני השטח בתוך שעות ספורות. מחקר חדש בהובלת פרופ' בברלי גודמן-צ'רנוב מהחוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס, בשיתוף חוקרים מישראל ומאוסטרליה, מראה כי למרות שהמים נעלמים במהירות, חותמם הכימי נשמר בקרקעית הים.
החוקרים גילו כי היצור הימי הזעיר Operculina ammonoides (פורמיניפר – יצור חד-תאי בעל קונכייה, החי בקרקעית הים) משנה את ההרכב הכימי של קונכייתו בעקבות השיטפון. עדות כימית זו נשמרת בקונכייה במשך חודשים ארוכים לאחר שהאירוע חלף.
ממצאים אלה מאפשרים להשתמש בקונכיות הזעירות כ"ארכיון טבעי" של אירועי גשם ושיטפונות, ולשחזר באמצעותן את היסטוריית האקלים גם באזורים צחיחים שבהם התיעוד ההיסטורי דל.
המחקר פורסם בכתב העת Chemical Geology. בשותפות המחקר לקחו חלק ד"ר שי אורון (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת), ד"ר אלכסיי סדקוב (אוניברסיטת מערב אוסטרליה), פרופ' גלעד אנטלר (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) וד"ר תימור כץ (חיא"ל – מכון לחקר ימים ואגמים לישראל).
