מן התקשורת

תקשורת בין לווייתנים ראשתניים: פריצת דרך מדעית 

מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובשיתוף הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, מציג מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה לזיהוי וסיווג של "קודות" – רצפי נקישות ייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים. 
המערכת מצליחה לזהות את הקודות בדיוק גבוה, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. המחקר נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק, כחלק ממאמץ מדעי עולמי. 
התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר למדעי הים, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום מרתקים בין זוגות לווייתנים: הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים – ממש כמו בדו-שיח אנושי.

עוד צעד משמעותי בדרך להגשמת חלום מדעי – להבין ולתקשר עם לווייתנים.

כתבה על המחקר ב YNET
המאמר המלא ב-Scientific Reports 

07.07.25

 מחקר חדש של חוקרי בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, בשיתוף המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, חושף ממצאים מדאיגים על מצב הים התיכון: כ-75% מהחיידקים שנמצאו בצבי ים חומים וירוקים שנבדקו במהלך שיקומם – עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Total Environment Microbiology, מצביע על עמידות רב-תרופתית שעלולה להעיד על זיהום סביבתי חמור שמקורו בפעילות אנושית, ואף להשפיע על בריאות הציבור.
החוקרים ממליצים להמשיך לנטר את הסביבה הימית באופן שוטף ולבחון את הקשר בין זיהום מהיבשה לבריאות האדם והמערכת האקולוגית.
כתבות בנושא  פורסמו באתר YNET ובאתר Israel National News.

19.06.25

מתקן הגרעין בפורדו נבנה בעומק רכס הרים, תוך ניצול תכונות הסלע להגנה טבעית. שילוב של גאולוגיה והנדסה מתקדמת מקנה לו חסינות גבוהה מפני תקיפה. הבחירה באתר נחשבת אסטרטגית במיוחד,

פרופ' איציק מקובסקי מהחוג למדעים גאו-ימיים התראיין ל YNET על המיקום יוצא הדופן של מתקן הגרעין: "המתקן בפורדו ממוקם באזור הררי דומה לרמה הטיבטית (…) מדובר ברמה מוגבהת שהתגבשה כתוצאה מגופים שנערמו זה על זה, מה שהוביל לתהליך מחיצה שגרם לסלעים עתיקים וקשים במיוחד, מעומק של עשרות קילומטרים, לעלות מעלה. (…) ייתכן כי תהליך זה היה משולב בסלע מותך שהתקרר והתמצק בדחיסות גבוהה (…) הרים מסוג זה הם מקום פוטנציאלי למציאת אורניום וגם עבור הקמת בונקרים".

08.06.25

ד”ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר התראיין ל"ישראל היום" בנושא תצפית חריגה של להקת דולפינים מול חופי תל אביב והרצליה. 

04.06.25

קים קובו, חוקרת מתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר למדעי הים, התרגשה לראות פנים מוכרות כאשר בחנה את התמונות שצולמו השבוע במהלך הסקר הימי מול חופי תל אביב בהובלת מיטל מרקוביץ' (מתנדבת ב'דלפיס'). הפעם, בשונה מתצפיות עבר, היא זיהתה באותה התמונה את נקבת הדולפין הוקס, לצד מי שהוכרה בעבר כגורה שלה, ועימן נצפה גור קטנטן נוסף. מפגש בין־דורי מעין זה טרם זכה לתיעוד.

המחקר ארוך הטווח לניטור אוכלוסיות הדולפינים מול חופי ישראל נמשך כבר 25 שנים על ידי חוקרי ביה"ס למדעי הים ועמותת 'דלפיס', בהובלת ד"ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של 'דלפיס' וראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של ביה"ס. במסגרת מיזם חדש של העמותה, בשיתוף חוקרי האוניברסיטה, משתלבים ברבים מהסקרים גם מתנדבי 'דלפיס' שעברו הכשרה מיוחדת כסוקרים ימיים.

התפרסמו כתבות בנושא ב'חדשות הבוקר' של ערוץ 12, ערוץ 13, עיתון 'ישראל היום', ערוץ 14, אתר וואלה, Times of Israel, רדיו חיפה, חי-פה, ערוץ 7, bhol וחמ"ל.

03.06.25

דגי הסרגוס נוהגים לנשוך מתרחצים בחופים ולעיתים גם להותיר אותם עם דימום קל. החדשות המרגיעות: הנשיכות לא מסוכנות ולא נובעות מתוקפנות, אלא רק מבלבול. איך תוכלו להגן על עצמכם מהנודניקים הימיים הקטנים?
ד"ר אלי שמש מהחוג לביולוגיה ימית התראיין בנושא ל YNET.