מחקר חדש של ביה"ס למדעי הים וחוקרים מברצלונה מגלה כיצד אלמוג האבן אוקולינה פטגוניקה פיתח מנגנוני הישרדות ייחודיים, המאפשרים לו לשגשג גם בטמפרטורות קיצוניות ולשרוד ללא האצות השיתופיות שבתוכו. הממצאים, שפורסמו ב-Nature, מציבים את המין כמודל מרכזי להבנת עתיד האלמוגים בעידן ההתחממות הגלובלית.
מחקר פורץ דרך שנערך בשיתוף בין חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) ובית הספר למדעי הים חושף ממצאים מדאיגים: קרקעית הים התיכון מול חופי ישראל מכילה אחת מצפיפויות הפלסטיק הגבוהות בעולם – עד 5,354 פריטים לקילומטר רבוע.
במעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, פרופ' רועי דיאמנט וצוותו פיתחו שתי מערכות חדשניות שמזהות פיצוצים תת-ימיים בזמן אמת, מאתרות את המיקום ושולחות התרעה לגורמי האכיפה – והכול בעלות נמוכה שמאפשרת פריסה רחבה גם באזורים עם אתגרי אכיפה. המערכות נוסו בהצלחה בפיליפינים והובילו למעצרים בשטח, כולל תפיסת סירת דיג עם חומרי נפץ בזמן אמת. 📖 לקריאת הכתבה המלאה ב-Ynet: לחצו כאן
הדולפינן המצוי, המוכר לחוקרי עמותת דלפיס ואוניברסיטת חיפה, נצפה שוב כשהוא שוחה לבדו מול חופי ראשון לציון 07.09.25בהפלגת מחקר דולפינים שבוצעה אתמול בהובלת ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי־על בתחנת…
כלכלה כחולה: זה המוסד האקדמי שילמד אתכם את התחום החם 6.10.22 בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני ומעבדות החדשנות באוניברסיטת חיפה, בתמיכת מרכז היזמות של אוניברסיטת ת"א והאיחוד האירופי, מובילים…
המדוזה הידידותית, שאינה צורבת, חזרה למפרץ אילת 17.01.25מאז שנת 2020 לא נראו בחופי אילת מדוזות מסוג ירחית ארבע-קשתות (אורליה כחולה). השבוע באילת פגש פקח רשות הטבע והגנים במדוזה הידידותית שאינה…
החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.
החוקרים מבית הספר למדעי הים, בשיתוף אוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, קוראים להחמרת הפיקוח והגבלת שיט באזורים רגישים גם בישראל.
החברה להגנת הטבע בשיתוף תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים, יוצאות ביוזמה חדשה לאיסוף מידע מהציבור הרחב על דגים מתים ופצועים בחופי הים התיכון.
מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובהשתתפות הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, פיתח מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה. המחקר, שנעשה בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק כחלק ממאמץ מדעי גלובלי, מציג מערכת שמזהה ומסווגת במדויק את ה"קודות" – רצפי הנקישות הייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום ברורים בין זוגות לווייתנים – הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים, בדומה לדו-שיח אנושי.
