ד״ר טל לוצאטו כנען מהחוג לביולוגיה ימית במסע מחקר מרתק באנטרקטיקה
ד”ר לוצאטו כנען, יצאה בראשית ינואר 2025 למסע יוצא דופן באנטרקטיקה, כחלק ממשלחת מחקר בינלאומית.
במהלך המסע, היא התיידדה עם להקות לווייתנים ופינגווינים, רעדה בסערת שלג, נבהלה מקולות נפץ פתאומיים של קרחונים נמסים, ובכתה מרחוק מהתרגשות על שחרור חטופים מעזה.
מחקר פורץ דרך באוקיינוס השקט: פרופ' טלי מס והדוקטורנט פיאריק הרני חוקרים את עתיד האלמוגים
פרופ׳ טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית שבה לאחרונה מביקור מחקרי מרתק באי מוראה (Moorea) שבפולינזיה הצרפתית. הביקור נערך במסגרת מחקר פורץ דרך של הדוקטורנט פיאריק הרני, שמוביל מחקר חדשני על אלמוגים מסוג Pocillopora. המחקר מתבצע כחלק ממענק יוקרתי של הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה״ב (BSF Climate Solutions).
תגלית פורצת דרך: דמיון בין יצירת שלד בעוברי קיפודי ים להתפתחות העצם בבני אדם
פרופ' סמדר בן טבו דה לאון והצוות שלה מהמעבדה לחקר הבקרה והאבולוציה של התפתחות עוברית בחוג לביולוגיה ימית, הצליחו לפענח תעלומה מדעית מרתקת במחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין היוקרתי PNAS.
המחקר חשף דמיון מפתיע בין תהליכי יצירת השלד בעוברי קיפודי ים לבין התפתחות העצם באדם.
ברכות לזוכת פרס ההרצאה המצטיינת בכנס העמותה לזואולוגיה – שיר ששון!
שיר ששון, דוקטורנטית בביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים, זכתה בפרס ההרצאה המצטיינת של המאסטרנטים בכנס ה-61 של העמותה לזואולוגיה – כאחת משני הזוכים!
במהלך הכנס הציגה שיר את מחקרה פורץ הדרך, המתמקד בהשבה לטבע של צבי ים לאחר שיקום, תוך שימוש בנתונים משדרים לווייניים למחקר התנהגותי. המחקר, שבוצע בהנחיית פרופ' דן צ'רנוב וד"ר יניב לוי, מהווה חלק מתזת המאסטר שלה וזכה לתשבחות רבות בזכות מקצועיותה והדרך המרתקת שבה הוצג.
שיתוף פעולה בינלאומי לחקר השפעות ההתחממות הגלובלית בים התיכון
כחלק ממיזם המחקר הבינלאומי EMSFORE (Future Ocean Research in the Eastern Mediterranean Sea), משתפים פעולה חוקרי בית הספר ומכון GEOMAR בגרמניה כדי לחקור את האזור כמעבדה טבעית לחקר השפעות ההתחממות העולמית על האוקיינוסים.
החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת
הצטרפו לתוכנית חדשנית שמשלבת ביוטכנולוגיה, חקלאות ימית וקיימות – ותהיו חלק מהמהפכה הכחולה.
משלחת מדעית לגלאפגוס: שומרים על המגוון הביולוגי העולמי
האם ידעתם/ן שאצות פולשניות מאיימות על המערכות האקולוגיות הימיות הייחודיות של איי גלאפגוס? על מנת להתמודד עם אתגר זה, אנו גאים להציג שיתוף פעולה בינלאומי מרתק בתחום המגוון הביולוגי והמינים הפולשים:
ד"ר טל לוצאטו כנען מהחוג לביולוגיה ימית בביה"ס למדעי הים וד"ר אינטי קית' מתחנת המחקר צ'ארלס דרווין באיי גלאפגוס, יצאו למסע מחקר בן 8 ימים בארכיפלג המערבי של האיים.
גאווה אקדמית! פרופ' אילנה ברמן-פרנק זוכת פרס הרקטור לשנת תשפ"ד
גאים לברך את פרופ' אילנה ברמן-פרנק מהחוג לביולוגיה ימית על זכייתה בפרס הרקטור לשנת תשפ"ד בקטגוריית "חוקר בכיר מצטיין". פרופ' ברמן-פרנק היא חוקרת מובילה בתחום האוקיינוגרפיה הביולוגית, המתמקדת בחקר מיקרואורגניזמים ימיים ותפקידם במחזורי הפחמן והחנקן באוקיינוסים.
סיור לימודי בעכו העתיקה במסגרת הקורס "ההיסטוריה הימית העולמית"
סטודנטים בתכנית לתואר שני באסטרטגיה ימית יצאו השבוע לסיור לימודי מקיף בעכו העתיקה, במסגרת הקורס "ההיסטוריה הימית העולמית" בהנחיית פרופ' חסן חליליה.
הסיור החל בארוחת צהריים קבוצתית, שהוות הזדמנות לחיזוק הקשרים החברתיים בין הסטודנטים. לאחר מכן, המשיכו המשתתפים לסיור מונחה במתחם הטמפלרים, שם התוודעו לתולדות עכו העשירים לאורך התקופות ההיסטוריות השונות – הביזנטית, האסלאמית, הצלבנית, האיובית והממלוכית.
נקודת השיא של הסיור היתה הפלגה ימית לאורך חומות עכו על סיפון ספינת "נסיכת הים", שאורגנה בידי הסטודנט צבי כפיר. ההפלגה אפשרה לסטודנטים לחוות את ההיסטוריה הימית של העיר מפרספקטיבה ימית ייחודית.
הסיור הסתיים בביקור לימודי במכון להכשרה ימית, מוסד חשוב המכשיר את הדור הבא של קציני הצי הסוחר הישראלי, ומהווה חלק מהתשתית הימית הלאומית.
פעילות זו מדגימה את הגישה הרב-תחומית המאפיינת את התכנית לתואר שני באסטרטגיה ימית, המשלבת למידה תיאורטית עם חוויה מעשית בשטח.
פורסם: מאמר מדעי פורץ דרך לשימור הים העמוק של ישראל
המאמר המדעי המסכם את התכנית האסטרטגית לשימור 30% מהים העמוק של ישראל פורסם בכתב העת היוקרתי Ocean and Coastal Management – ואנו גאים להיות שותפים בו.
המאמר, ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף פעולה מדעי משמעותי של חוקרי בית הספר למדעי הים, מתאר תהליך תכנוני חדשני: פיתוח רשת של עשר שמורות ימיות בתחום המים הכלכליים של ישראל בים התיכון. מדובר בצעד מרכזי לקראת עמידתה של מדינת ישראל ביעדי תכנית 30×30 של האו"ם (הגנה על 30% מהמרחבים הימיים עד 2030), וכן ביעד SDG 14 לשמירה על הסביבה הימית.
