במחקר חדש שערכו חוקרי וחוקרות תחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר, בשיתוף ארגון גרינפיס הצליחו החוקרים והחוקרות לתעד את המרחק הגדול ביותר שעבר ראשתן, מין של לוויתן, בים התיכון.

מחקר חדש שערכה פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, בשיתוף האוניברסיטה הטכנולוגית סידני אוסטרליה, מצא כי שימור מגוון גנטי של מספר רב של אלמוגים הגדלים בתנאי מחייה שונים מגדיל את הסיכוי לשמר את שרידותם בתנאי קיצון שונים.

הפרוייקט, בשיתוף מוסדות המחקר המובילים בעולם כמו CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ועוד, מנסה להבין את שפת לוויתני הזרע (ראשתנים).

מחקר חדש שערכו הדוקטורנט יותם צוריאל, ד"ר דני כרם, ד"ר אביעד שיינין ופרופ' דני צ'רנוב מתחנת מוריס קאהן לחקר הים של בית הספר מצא כי הדולפינים שמגיעים לחופי ישראל מגיעים יותר בשעות הלילה, בעונת החורף ואינם מעדיפים לשהות באזור מסוים לאורך החוף.

ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן מבית הספר למדעי הים וד"ר לי ליבנה מבית הספר, זכו במענק בגובה 100,000$ מקרן National Geographic Wayfinder Grant למחקר תנועת הכרישים לאורך אגן מזרח הים התיכון.

בשבוע שעבר חזר צוות חוקרים ממעבדת טורפי העל בניהולו של ד"ר אביעד שיינין, מהפלגת מחקר בשיתוף עם גרינפיס, בה ניסו לאתר לווייתנים מול חופי ישראל באמצעות הידרופון מיוחד.

לדברי חוקרי ביהס "למרות שהאלמוג שורד, הוא משלם על כך מחיר כבד והחשש הוא שכל שינוי סביבתי נוסף יפגע ביכולת שלו לשרוד"

לפני כשלושה שבועות, ברגשות מעורבים ואחרי שנה של הכנות, יצאו ד"ר טל לוצאטו כנען ופרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, למסע השיא של תכנית Homeward Bound –, יוזמה בינלאומית של נשים בעלות רקע ב-STEMM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ורפואה) שמטרתה ליצור רשת עולמית של נשים עם רקע מדעי שיובילו ויפתרו אתגרים עולמיים לטובת כלל האנושות. יחד עם קבוצה אקסקלוסיבית של עשרות חוקרות מרחבי העולם כולו, לשתיים היה ברור שהן ינצלו את המסע כדי לספר על המצב בישראל ובעיקר לדבר על החטופים והחטופות.

השבוע הסתיים לו עוד קורס צולל מדעי בבית הספר שנערך בתחנת מוריס קאהן לחקר הים