מחקר: בצורת ביבשה עלולה לערער מערכות אקולוגיות ימיות

במחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications, חושף ד"ר יגאל ברנשטיין מהחוג לביולוגיה ימית, מנגנון אקולוגי מדאיג.

להמשך קריאהמחקר: בצורת ביבשה עלולה לערער מערכות אקולוגיות ימיות

למה ללמוד אצלנו?

מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה עם תעשיות מובילות מאפיינים את בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני. הלימודים משלבים תיאוריה עם עבודת שטח, צלילה והפלגות מחקר, ומציעים חוויית לימודים מקיפה וייחודית

להמשך קריאהלמה ללמוד אצלנו?

תחנת מוריס קאהן לחקר הים – מעבדה טבעית בלב הים התיכון

תחנת מוריס קאהן לחקר הים ממוקמת בקיבוץ שדות ים ומתמקדת במחקר אקולוגי של הים התיכון המזרחי. התחנה מצוידת בסירת מחקר, מעבדות, ציוד צלילה מתקדם ומכשור מדעי לאיסוף וניתוח נתונים. סטודנטים מבצעים כאן קורסי שטח, מחקרי תזה וצלילות מדעיות.

להמשך קריאהתחנת מוריס קאהן לחקר הים – מעבדה טבעית בלב הים התיכון

פריצת דרך מדעית: נחשף סוד ההישרדות של אלמוג שייחודי לים התיכון

מחקר חדש של ביה"ס למדעי הים וחוקרים מברצלונה מגלה כיצד אלמוג האבן אוקולינה פטגוניקה פיתח מנגנוני הישרדות ייחודיים, המאפשרים לו לשגשג גם בטמפרטורות קיצוניות ולשרוד ללא האצות השיתופיות שבתוכו. הממצאים, שפורסמו ב-Nature, מציבים את המין כמודל מרכזי להבנת עתיד האלמוגים בעידן ההתחממות הגלובלית.

להמשך קריאהפריצת דרך מדעית: נחשף סוד ההישרדות של אלמוג שייחודי לים התיכון

מחקר חדש: חשופית ייחודית בים התיכון עשויה להשפיע על נחילי המדוזות

במחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Zoology, צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה חשף תופעה ייחודית בעולם החי. במחקר השתתפו ד"ר הילה דרור ופרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות וממכון רקנאטי ללימודי ים, לצד פרופ' תמר לוטן מהחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים.

להמשך קריאהמחקר חדש: חשופית ייחודית בים התיכון עשויה להשפיע על נחילי המדוזות

מנגנון הפעימה באלמוגים – מחקר חדש מהחוג לביולוגיה ימית ב-PNAS

המחקר של פרופ' תמר לוטן חושף מנגנון ייחודי ליצירת תנועה קצבית באלמוג הרך Xenia umbellata, מין שקיים בים מזה כחצי מיליארד שנה.

להמשך קריאהמנגנון הפעימה באלמוגים – מחקר חדש מהחוג לביולוגיה ימית ב-PNAS

מחקר חדש חושף כיצד החמצת אוקיינוסים משפיעה על שלד האלמוגים

מחקר חדש שנערך במעבדת הביומינרליזציה והפיזיולוגיה של אלמוגים בהובלת פרופ' טלי מס מהחוג לביולוגיה ימית, בשיתוף צוות בינלאומי, בחן כיצד משפיעה החמצת אוקיינוסים על השלב המוקדם ביותר של יצירת שלד האלמוגים.

להמשך קריאהמחקר חדש חושף כיצד החמצת אוקיינוסים משפיעה על שלד האלמוגים

מחקר חדש: גם האלמוגים החזקים נשברים בתנאים קיצוניים

מחקר חדש ממעבדת הביומינרליזציה ופיזיולוגיה של אלמוגים של פרופ' טלי מס, בהובלת הדוקטורנטית פדריקה סקוקיה ובשיתוף אוניברסיטת רוד איילנד והמכון למחקר ימי של הוואי, בדק את גבולות הסבילות של אלמוגים צעירים – בשלב הרגיש ביותר בחייהם.

להמשך קריאהמחקר חדש: גם האלמוגים החזקים נשברים בתנאים קיצוניים

ברכות חמות לפרופ' אילנה ברמן-פרנק על הזכייה במענק יוקרתי למוקד מחקר ימי

ברכות לפרופ' אילנה ברמן פרנק , כמו גם לפרופ' איציק מקובסקי ופרופ' ברק חרות, על זכייתם במענק יוקרתי מטעם ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) למוקד מחקר ימי. המחקר החדשני, בשיתוף חוקרים נוספים מביה"ס - פרופ' רועי דיאמנט וד"ר יואב להן, ביחד עם צוות רב-תחומי ממוסדות מחקר מובילים בישראל, יתמקד בפיתוח ורישות של תשתיות מחקר ימי מתקדמות בכדי לגשר על פערי המידע הקיימים להבנת ההשפעות ארוכות הטווח של שינויי האקלים על אגן הלבנט הדרום-מזרחי של הים התיכון. זהו ידע חיוני הנדרש למקבלי ההחלטות ובסיס לניהול בר-קיימא של הסביבה הימית שלנו ולהתמודדות עם אתגרי העתיד. הפרויקט מדגיש את החשיבות בשיתופי פעולה רחבים בין חוקרי הים בישראל ואת המעמד המוביל של ביה"ס למדעי הים ואוניברסיטת חיפה בחזית המחקר הימי ומחזק את תפקידנו המרכזי בשמירה על עתיד הים התיכון.

להמשך קריאהברכות חמות לפרופ' אילנה ברמן-פרנק על הזכייה במענק יוקרתי למוקד מחקר ימי
Read more about the article מחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון
פריקת הדגימות המיועדות למשלוח לישראל – מטען יקר ערך.

מחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון

מרב גלבוע, דוקטורנטית בחוג לביולוגיה ימית בביה"ס, משתפת את חוויותיה והתובנות שצברה במהלך הפלגת המחקר על ספינת METEOR, שנערכה לפני כשנה. במסגרת מחקרה החדשני, היא בוחנת כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון במזרח הים התיכון – תחום קריטי להבנת הדינמיקה של מערכות אקולוגיות ימיות.

להמשך קריאהמחקר חדשני: כיצד מערבולות מזוסקאליות משפיעות על האקולוגיה של זואופלנקטון