תחשי נהרות זכו בכינוי "פרות ים", וכמו פרות, גם הם אוכלי עשב.
הענקים העדינים הללו –  יונקים ימיים מרתקים וחשובים – הולכים ונעלמים.
ד"ר אביעד שיינין מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית למדעי הים התראיין באתר YNET.

דגי הסרגוס נוהגים לנשוך מתרחצים בחופים ולעיתים גם להותיר אותם עם דימום קל. החדשות המרגיעות: הנשיכות לא מסוכנות ולא נובעות מתוקפנות, אלא רק מבלבול. איך תוכלו להגן על עצמכם מהנודניקים הימיים הקטנים?
ד"ר אלי שמש מהחוג לביולוגיה ימית התראיין בנושא ל YNET.

החברה להגנת הטבע בשיתוף תחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים, יוצאות ביוזמה חדשה לאיסוף מידע מהציבור הרחב על דגים מתים ופצועים בחופי הים התיכון. מטרת המיזם היא איסוף המידע הדרוש לחוקרים לצורך מיפוי היקף התופעה וזיהוי הגורמים האפשריים לתחלואה ותמותה בקרב הדגה. המידע ייאסף באמצעות דיווחים באפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע. 
ד"ר דני מוריק, ראש החוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת בבית הספר  וראש תחום פתולוגיה ימית בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, מדגיש כי התצפיות הציבוריות יכולות לספק מידע חשוב על בריאות הדגה והים. 
פורסמה כתבה בנושא בעיתון "מעריב"

מחקר חדש בהובלת פרופ' רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת-ימי בחוג לטכנולוגיות ימיות, ובשיתוף הדוקטורנטים גיא גובניצקי ויאלי מבורך, מציג מערכת אוטומטית ראשונה מסוגה לזיהוי וסיווג של "קודות" – רצפי נקישות ייחודיים שבהם לווייתנים ראשתניים מתקשרים. המערכת מצליחה לזהות את הקודות בדיוק גבוה, גם כאשר מספר לווייתנים משדרים בו-זמנית בסביבה אוקיינית רועשת ומורכבת. המחקר נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קרלטון ואוניברסיטת ניו יורק, כחלק ממאמץ מדעי עולמי. התגלית היא חלק מפרויקט CETI – יוזמה בין־לאומית בהובלת פרופ' דני צ'רנוב, ראש בית הספר למדעי הים, שמטרתה לפענח את שפת הלווייתנים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports מבית Nature, חשף דפוסי תיאום מרתקים בין זוגות לווייתנים: הם השתמשו באותם טיפוסי קודות ושמרו על מרווחי זמן קבועים – ממש כמו בדו-שיח אנושי.
עוד צעד משמעותי בדרך להגשמת חלום מדעי – להבין ולתקשר עם לווייתנים.
כתבה על המחקר ב YNET

מתקן הגרעין בפורדו נבנה בעומק רכס הרים, תוך ניצול תכונות הסלע להגנה טבעית. שילוב של גאולוגיה והנדסה מתקדמת מקנה לו חסינות גבוהה מפני תקיפה. הבחירה באתר נחשבת אסטרטגית במיוחד,

פרופ' איציק מקובסקי מהחוג למדעים גאו-ימיים התראיין ל YNET על המיקום יוצא הדופן של מתקן הגרעין: "המתקן בפורדו ממוקם באזור הררי דומה לרמה הטיבטית (…) מדובר ברמה מוגבהת שהתגבשה כתוצאה מגופים שנערמו זה על זה, מה שהוביל לתהליך מחיצה שגרם לסלעים עתיקים וקשים במיוחד, מעומק של עשרות קילומטרים, לעלות מעלה. (…) ייתכן כי תהליך זה היה משולב בסלע מותך שהתקרר והתמצק בדחיסות גבוהה (…) הרים מסוג זה הם מקום פוטנציאלי למציאת אורניום וגם עבור הקמת בונקרים".

ד”ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר התראיין ל"ישראל היום" בנושא תצפית חריגה של להקת דולפינים מול חופי תל אביב והרצליה. 

במהלך סקר ימי שנערך מול חופי אשדוד, ראו החוקרים בעומק של כשישה קילומטרים מהחוף ייצור נדיר – דג חרב. "זו הפעם השנייה בלבד ב-25 השנים האחרונות שבה אנו מתעדים בסקר דולפינים דג חרב מול חופי ישראל של הים התיכון", אמר ד"ר אביעד שיינין מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית למדעי הים בראיון לישראל היום.