מחקר: בצורת ביבשה עלולה לערער מערכות אקולוגיות ימיות
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications, חושף ד"ר יגאל ברנשטיין מהחוג לביולוגיה ימית, מנגנון אקולוגי מדאיג.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications, חושף ד"ר יגאל ברנשטיין מהחוג לביולוגיה ימית, מנגנון אקולוגי מדאיג.
מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה עם תעשיות מובילות מאפיינים את בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני. הלימודים משלבים תיאוריה עם עבודת שטח, צלילה והפלגות מחקר, ומציעים חוויית לימודים מקיפה וייחודית
מצוינות מחקרית ברמה בינלאומית, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ושיתופי פעולה עם תעשיות מובילות מאפיינים את בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני. הלימודים משלבים תיאוריה עם עבודת שטח, צלילה והפלגות מחקר, ומציעים חוויית לימודים מקיפה וייחודית
תחנת מוריס קאהן לחקר הים ממוקמת בקיבוץ שדות ים ומתמקדת במחקר אקולוגי של הים התיכון המזרחי. התחנה מצוידת בסירת מחקר, מעבדות, ציוד צלילה מתקדם ומכשור מדעי לאיסוף וניתוח נתונים. סטודנטים מבצעים כאן קורסי שטח, מחקרי תזה וצלילות מדעיות.
התכנית, המשותפת לבית הספר למדעי הים ולמרכז לחדשנות ויזמות, זכתה בפרס מטעם מערך חדשנות וקיימות של אוניברסיטת חיפה. התכנית נבחרה כפרויקט אימפקט בעל השפעה ישירה על החברה והסביבה, המקדם את חזון האוניברסיטה ליישום יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם.
התכנית, בהנחייתו המקצועית של דורון פהימה, מציעה הזדמנות ייחודית ליזמים בתחום החדשנות הימית. כפי שדורון מסביר: "בישראל מתחילים להבין מה שבעולם יודעים: הים הוא משאב העתיד, מה שאומר שיש כאן הזדמנות עסקית מטורפת: ההזדמנות העסקית הכחולה!
עזרו לנו לשמור על האוקיינוסים והימים, תרמו היום תרומה מאנשים כמוך מסייעת לנו להמשיך את המחקר בחוג ולקדם את הבנת החיים באוקיינוסים כדי שנוכל להגן עליהם. המחקר בחוג מנתח את…
מחקר חדש של ביה"ס למדעי הים וחוקרים מברצלונה מגלה כיצד אלמוג האבן אוקולינה פטגוניקה פיתח מנגנוני הישרדות ייחודיים, המאפשרים לו לשגשג גם בטמפרטורות קיצוניות ולשרוד ללא האצות השיתופיות שבתוכו. הממצאים, שפורסמו ב-Nature, מציבים את המין כמודל מרכזי להבנת עתיד האלמוגים בעידן ההתחממות הגלובלית.
מחקר פורץ דרך שנערך בשיתוף בין חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) ובית הספר למדעי הים חושף ממצאים מדאיגים: קרקעית הים התיכון מול חופי ישראל מכילה אחת מצפיפויות הפלסטיק הגבוהות בעולם – עד 5,354 פריטים לקילומטר רבוע.
מחקר של חוקרי בית הספר למדעי הים חושף כיצד פסולת שמקורה בשטפונות נחל קידרון מצטברת בטראסות החוף של ים המלח מאז שנת 2000, מתפרקת למיקרופלסטיק בתנאי האקלים הקיצוניים, ועלולה להותיר סימן גיאולוגי מתמשך לפעילות אנושית באזור.