marGeo

מחקרי החוג

הכרת הסביבה הימית – מחקר יישומי

האוקיאנוסים וחופיהם, המהווים כ- 70.8% משטח כדור-הארץ, נמצאים במרכז ההתעניינות והפיתוח בעשור האחרון. על פי הערכת האו"ם 65% מפוטנציאל הנפט העולמי מצוי בסביבה זו – הסביבה הימית. מעל 50% מאוכלוסיית העולם חיה בסביבת הים ומתפרנסת ממשאביו במגוון אופנים – החל מדייג, כריית חולות, הפקת נפט וגז מקרקעית הים, תחבורה וכלה במשאב הפשוט ביותר – שטח בניה לאורך חופיו. אחד המשאבים המתבקשים ביותר הוא מי הים עצמם – התפלתם והפיכתם למים ראויים לשתיה או להשקיה. התפתחות הביוספירה מוכתבת ישירות או בעקיפין על ידי הסביבה הימית. שינויי אקלים גלובליים נובעים משילוב השפעת השמש ומערכת האוקיאנוסים העולמית. התמורות האקלימיות שאנו חווים כיום הן רק חלק מתהליכים ארוכי טווח הנמשכים לאורך תקופות ארכיאולוגיות וגיאולוגיות ומשפיעים על בעלי החיים והאדם בינהם. שינויים במפלסי ים גוררים בליית האזור החופי, סכנת הצפות, הרס בתי גידול ותשתיות אנושיות. תהליכים מסוג זה, אשר משפיעים כיום על הולנד ובנגלדש, חוו לפני אלפי שנים תושבי חופי הים התיכון. זיהום הים בפסולת וניצול יתר של משאביו מביא באופן בלתי נמנע להכחדות סוגי דגים ואלמוגים, אך גם לפגיעה בערכי תיירות. אך עם גידול האוכלוסיה, עולה גם הלחץ לניצול מחצבי הים ומשאביו. עליה זו לא תמיד מלווה בניהול משאבים נכון, בראיית ההווה והעתיד. כך למשל, למרות המחסור ההולך וגובר במי שתייה, מחסור הנוגע לפלח גדול מאוכלוסיית העולם ולישראל בפרט, קיימים כיום רק כ- 7,500 מתקנים להתפלת מים המספקים 0.1% ממי השתייה העולמיים. ובנוסף, החתירה למציאת משאבי אנרגיה חלופיים קשורה ישירות לחקר קרקעית הים. בישראל, אורכם הכולל של החופים מונה כשלוש מאות קילומטרים - בים התיכון, מפרץ אילת, ים המלח והכנרת, וסביבם מתרכזת מרבית אוכלוסיית המדינה. חופים אלו, והסביבה הימית הסמוכה אליהם, עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים רבים. גידול האוכלוסיה המואץ בעשרות השנים האחרונות גרר איתו באופן בלתי נמנע לחצי פיתוח הולכים וגוברים, כגון בניה בחופים ובים (למגורים, תעשיה ומסחר), חיפושי מקורות אנרגיה (גז, נפט, פחם ומים), וכן ניסיונות להתפלת מים. הים וחופיו הם משאב חיוני להתפתחות מדינות רבות, אך יחד עם זאת הוא משאב מוגבל ובלתי מתחדש. הגידול המתמיד באוכלוסיה מציב לחץ קבוע על הסביבה הימית וניצול המשאבים הביולוגיים והגיאולוגיים המצויים בה, כגון דגה, התפלה, גז טבעי ונפט, מלח ומינרלים אחרים. לאלו נגיעה ישירה להיבטים תרבותיים וחברתיים של ציוויליזציות ימיות, בעבר ובהווה. לכן, למרות, ואולי בגלל לחצי הפיתוח הגוברים, ישנה חשיבות רבה לאופן בו מתקבלות ההחלטות בנוגע לשימוש במשאבים אלו ולניצולם – בהווה ובראיה לעתיד. חשיבותו הרבה של נושא זה מודגשת עוד יותר כשמונים את הגופים המשפיעים על עתיד הסביבה הימית – החופים והים: ועדות התכנון השונות, משרדי ממשלה רבים (פנים, איכות סביבה, תיירות, חקלאות, תשתיות לאומיות ועוד), רשויות מקומיות, גורמי צבא, וכן גורמים ציבוריים ופרטיים כגון רשות הנמלים, חברת החשמל ומפעלי ים המלח. על כן, פיתוח בר-קימא של סביבה כה מורכבת מחייב בסיס ידע מחקרי רחב ורב תחומי, אך עם הבנה מעמיקה של כל מרכיביו. ראיה רחבה זו תהווה קו מנחה בהקמת בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, על כל ארבעת עמודי התווך – מדעי האדמה, מדעי החיים, ציוויליזציות ימיות ואדם חברה וים. מרבית אנשי המקצוע השותפים כיום בהתוויית המדיניות וקבלת ההחלטות הינם מומחים המייעצים בתחום ספציפי כזה או אחר. מבחן התוצאה מראה כי מספר רב של החלטות, אשר לא התייחסו למגוון השיקולים הנדרש, הובילו להרס ואבדן כלכלי וסביבתי: התפתחות הבולענים לאורך חופי ים המלח, מוות אלמוגים מסיבי במפרץ אילת, התמוטטות מצוקים לאורך חופי הים התיכון וכו'. מכאן, שהמחסור העיקרי והמרכזי, הנוגע לכל אחד מאיתנו, הוא במדענים בעלי ראיה רחבה אשר מבינים את המערכת על כל פניה ומבססים את מחקריהם על ידע נרחב, מעמיק ועדכני. מדענים אלו יוכשרו בתוכנית המוצעת לתואר שני מדעים גאו-ימיים בבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה.

© 2017 Leon H. Charney School of Marine Sciences. All Rights Reserved.

Web Analytics