Clicky

menu

החוג למדעים גאו-ימיים

החוג למדעים גיאו-ימיים

החוג למדעים גאו-ימיים ע''ש ד''ר משה שטראוס החל את דרכו בשנת 2007 תודות לתרומתם הנדיבה של מר ליאון ה. צ'רני ומר ארנסט שטראוס. החוג מהווה אחד מחוגי בית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני (בהקמה מ-2007), ומעוגן אקדמית בפקולטה למדעי הטבע. החוג למדעים גאו-ימיים מהווה מרכז מצוינות ללימודים מתקדמים הדוגל בגישה רב תחומית אל מדעי הים. המחקרים בחוג מיישמים שיטות חישוב ועיבוד נתונים מתקדמות ממדעי הטבע ומהתעשייה לשם הבנת תהליכים ותופעות בסביבה הימית. תחום הכרת הסביבה הימית הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי העניין במחקר העולמי בשל חשיבותו המדעית, היישומית והשלכותיו הסביבתיות.

נושאי המחקר בתחום הם רבים וחובקים תחומי ידע מגוונים אשר משפיעים זה על זה, באופן הדורש גישת מחקר הוליסטית: החל ממבנה קרקעית הים וקרום כדור הארץ המצוי תחתה, חיפוש מקורות אנרגיה (נפט, גז), דינאמיקה של גוף המים עצמו, שינויי מפלס גלובליים והקשר לתמורות טקטוניות ואקלימיות, השפעה על החופים (כגון קריסת מצוקים), ולבסוף – השפעה על הסובב האנושי בהווה ובתקופות קדומות.  ככל שתחומי התכנון הסביבתי והשמירה על איכות הסביבה מקבלים תשומת לב גוברת בישראל ובעולם, עולה הצורך בהכשרת דור חדש של מדענים שיתמצאו במגוון התחומים, אך גם יוכלו לראות את התמונה הרחבה בבואם לקבל החלטות מחקריות או יישומיות. קהל היעד של התוכנית כולל סטודנטים ואנשי מקצוע השואפים להתמחות בתחום הסביבה הימית ומבקשים לבסס את החלטותיהם המקצועיות על ידע מעמיק המעוגן בראיה רחבה. דור חדש זה יוביל את המחקר הישראלי והעולמי ואף ישתלב בחברות המובילות ויבטיח שהחלטות עתידיות הנוגעות לשימוש בים, מחצביו, סביבתו וחופיו יהיו מבוססות על הבנה כוללת של השלכות המעשים על הסביבות האקולוגיות הימיות. החוג מצוייד במיטב תוכנות עיבוד מידע סייסמי (Paradigm Geophysics, Kingdom Suite, OpendTect) ובקרוב יוקמו בו מעבדות לתארוך ולקידוחים. החוג מקיים קשרי מחקר ועבודה הדוקים עם המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי, כמו גם עם מכונים ומחלקות אחרים בארץ ובעולם. קשרים אלו מהווים כר פורה לעבודות מחקר משותפות.

מחקרי החוג

הכרת הסביבה הימית – מחקר יישומי

האוקיאנוסים וחופיהם, המהווים כ- 70.8% משטח כדור-הארץ, נמצאים במרכז ההתעניינות והפיתוח בעשור האחרון. על פי הערכת האו"ם 65% מפוטנציאל הנפט העולמי מצוי בסביבה זו – הסביבה הימית. מעל 50% מאוכלוסיית העולם חיה בסביבת הים ומתפרנסת ממשאביו במגוון אופנים – החל מדייג, כריית חולות, הפקת נפט וגז מקרקעית הים, תחבורה וכלה במשאב הפשוט ביותר – שטח בניה לאורך חופיו. אחד המשאבים המתבקשים ביותר הוא מי הים עצמם – התפלתם והפיכתם למים ראויים לשתיה או להשקיה.
התפתחות הביוספירה מוכתבת ישירות או בעקיפין על ידי הסביבה הימית. שינויי אקלים גלובליים נובעים משילוב השפעת השמש ומערכת האוקיאנוסים העולמית. התמורות האקלימיות שאנו חווים כיום הן רק חלק מתהליכים ארוכי טווח הנמשכים לאורך תקופות ארכיאולוגיות וגיאולוגיות ומשפיעים על בעלי החיים והאדם בינהם. שינויים במפלסי ים גוררים בליית האזור החופי, סכנת הצפות, הרס בתי גידול ותשתיות אנושיות. תהליכים מסוג זה, אשר משפיעים כיום על הולנד ובנגלדש, חוו לפני אלפי שנים תושבי חופי הים התיכון. זיהום הים בפסולת וניצול יתר של משאביו מביא באופן בלתי נמנע להכחדות סוגי דגים ואלמוגים, אך גם לפגיעה בערכי תיירות.
אך עם גידול האוכלוסיה, עולה גם הלחץ לניצול מחצבי הים ומשאביו. עליה זו לא תמיד מלווה בניהול משאבים נכון, בראיית ההווה והעתיד. כך למשל, למרות המחסור ההולך וגובר במי שתייה, מחסור הנוגע לפלח גדול מאוכלוסיית העולם ולישראל בפרט, קיימים כיום רק כ- 7,500 מתקנים להתפלת מים המספקים 0.1% ממי השתייה העולמיים. ובנוסף, החתירה למציאת משאבי אנרגיה חלופיים קשורה ישירות לחקר קרקעית הים.
בישראל, אורכם הכולל של החופים מונה כשלוש מאות קילומטרים - בים התיכון, מפרץ אילת, ים המלח והכנרת, וסביבם מתרכזת מרבית אוכלוסיית המדינה. חופים אלו, והסביבה הימית הסמוכה אליהם, עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים רבים. גידול האוכלוסיה המואץ בעשרות השנים האחרונות גרר איתו באופן בלתי נמנע לחצי פיתוח הולכים וגוברים, כגון בניה בחופים ובים (למגורים, תעשיה ומסחר), חיפושי מקורות אנרגיה (גז, נפט, פחם ומים), וכן ניסיונות להתפלת מים.
הים וחופיו הם משאב חיוני להתפתחות מדינות רבות, אך יחד עם זאת הוא משאב מוגבל ובלתי מתחדש. הגידול המתמיד באוכלוסיה מציב לחץ קבוע על הסביבה הימית וניצול המשאבים הביולוגיים והגיאולוגיים המצויים בה, כגון דגה, התפלה, גז טבעי ונפט, מלח ומינרלים אחרים. לאלו נגיעה ישירה להיבטים תרבותיים וחברתיים של ציוויליזציות ימיות, בעבר ובהווה. לכן, למרות, ואולי בגלל לחצי הפיתוח הגוברים, ישנה חשיבות רבה לאופן בו מתקבלות ההחלטות בנוגע לשימוש במשאבים אלו ולניצולם – בהווה ובראיה לעתיד. חשיבותו הרבה של נושא זה מודגשת עוד יותר כשמונים את הגופים המשפיעים על עתיד הסביבה הימית – החופים והים: ועדות התכנון השונות, משרדי ממשלה רבים (פנים, איכות סביבה, תיירות, חקלאות, תשתיות לאומיות ועוד), רשויות מקומיות, גורמי צבא, וכן גורמים ציבוריים ופרטיים כגון רשות הנמלים, חברת החשמל ומפעלי ים המלח.
על כן, פיתוח בר-קימא של סביבה כה מורכבת מחייב בסיס ידע מחקרי רחב ורב תחומי, אך עם הבנה מעמיקה של כל מרכיביו. ראיה רחבה זו תהווה קו מנחה בהקמת בית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, על כל ארבעת עמודי התווך – מדעי האדמה, מדעי החיים, ציוויליזציות ימיות ואדם חברה וים.
מרבית אנשי המקצוע השותפים כיום בהתוויית המדיניות וקבלת ההחלטות הינם מומחים המייעצים בתחום ספציפי כזה או אחר. מבחן התוצאה מראה כי מספר רב של החלטות, אשר לא התייחסו למגוון השיקולים הנדרש, הובילו להרס ואבדן כלכלי וסביבתי: התפתחות הבולענים לאורך חופי ים המלח, מוות אלמוגים מסיבי במפרץ אילת, התמוטטות מצוקים לאורך חופי הים התיכון וכו'.
מכאן, שהמחסור העיקרי והמרכזי, הנוגע לכל אחד מאיתנו, הוא במדענים בעלי ראיה רחבה אשר מבינים את המערכת על כל פניה ומבססים את מחקריהם על ידע נרחב, מעמיק ועדכני. מדענים אלו יוכשרו בתוכנית המוצעת לתואר שני מדעים גאו-ימיים בבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה.

 

תוכניות לימוד

 תכנית לימודים לתואר שני (M.Sc)

תכנית לקבלת תואר דוקטורט (Ph.D)

מסלול ישיר ללימודי דוקטורט (Ph.D)

התוכנית הבינלאומית לתואר שני (M.Sc)


גב' מירב אילון, עוזרת מנהלית
חדר 283, הבניין הרב תכליתי
אוניברסיטת חיפה
שד' אבא חושי 199, הר הכרמל, חיפה 3498838
טל': 972-4-8288794
דוא"ל: margeo@univ.haifa.ac.il
א' - ה': 08:00 - 16:00


המחלקה להרשמה וקבלה